ואם החרש. בשותק על מנת למיקט הכתוב מדבר פבר"ל כדי לצערה, דכשנדרה נדרי ענוי נפש שבידו להפר ורואה היא שאינו מיפר תחשב שלא איכפת ליה בענות נפשה ותצטער מזה.
, או אינו אלא בשותק על מנת לקיים, כשהוא אומר כי החריש לה, הרי בשותק ע"מ לקיים מדבר, הא מה אני מקיים ואם החרש יחריש לה אישה – בשותק ע"מ למיקט פגבאור הדבר, כי שלשה מיני חרישות הן, חרישה על מנת לקיים הנדר, חרישה ע"מ למיקט כמבואר כאן וחרישה סתם, כלומר שאינו מכוין מאומה בשעת החרישה. ושלש פעמים חרישה כתיב בענין, בפסוק י"ב ושמע אישה והחריש לה, ובפסוק שלפנינו ואם החרש יחריש לה אישה, כי החריש לה, ומסדר סדר הכתובים ומפרשם, כי הלשון והחריש לה קאי על חרישה ע"מ לקיים, יען דסמוך הוא לואם הפר יפר משמע דהאי חרישה היא היפך מהפרה, והיינו חרישה לקיים, ושוב הלשון ואם החרש יחריש קאי על חרישה ע"מ למיקט, ונראה דמשמע ליה כן הלשון החרש יחריש כמו בלב ולב, כלומר דהא דמחריש אינו בלב שלם כדי לקיים אלא רק כדי לצערה, והלשון כי החריש לה קאי על חרישה סתם כמש"כ. ונראה דהלשון בדרשה שלפנינו כשהוא אומר כי החריש לה הוא ט"ס וצ"ל כשהוא אומר והחריש לה, כפי שיתבאר להמעיין, וכ"מ בספרי ובהתוה"מ.
.
(שם ע"ט א׳)
(שם ע"ט א׳)