צור ילדך תשי. מכאן שהקב"ה נקרא צור נחצריך באור איך יתפרש המשך הפסוק במובן תואר צור על הקב"ה. ונראה דמפרש ילדך במובן גדול וחנוך וכמו שדרשו בני מיכל בת שאול אשר ילדה (שמואל ב כ״א:ח׳) וכי מיכל ילדה והלא מירב ילדה אלא מתוך שגדלתן מעלה עליה הכתוב כאלו ילדתן (סנהדרין י"ט א'). והלשון תשי מפרש כאן משורש נתש ובמובן חלישת הכח, ומוסב על ישראל, ומפרש צור ילדך, אותך תשי, כלומר הקב"ה שגדלך וחזקך אותך החלש ונעזב, ובכ"ז שכחת איתו, יוצרך ומחוללך, ודו"ק.
. (שם ו' ב')