קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · במדבר · פרק 4 · פסקה 12

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אשר ישרתו בם. תנא דבי ר׳ ישמעאל, את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש, שני כלים ושירות אחת, מלמד שאם הניח מזרק בתוך מזרק וקיבל בו את הדם כשר, מאי טעמא, דרך שירות בכך דלא נתבאר מהיכא משמע ליה לדרוש מלשון פסוק זה שני כלים ושירות אחת. ואולי דקדקו חז"ל שינוי לשון דכאן כתיב אשר ישרתו בם, ובפרשה הקודמת פ' ל"א ולעיל בפרשה זו פ' ט' ולהלן פ' י"ד בכולם כתיב אשר ישרתו בהם, ואע"פ דלכאורה אין חילוק בין לשון בם לבהם, אך חז"ל בעומק עיונם בסגולת לשון הקודש מצאו מקום להרגיש ולדרוש שינוי לשון זה, ודרשו דבהם משמע כמו עמהם או אתם, ולשון זה אינו מורה על פרטי השימוש איך נעשית, אלא שרק שהם משמשים כפי הדין והצורך, כל אחת ביחוד, משא"כ הלשון בם הוי כמו בתוכם, ולכן מדכתיב כאן כלי השרת אשר ישרתו בם, משמע אשר ישרתו בתוכם. ולכאורה הלא בתוך הכלי אין שורתין רק באחת ולא בשתים וא"כ הול"ל בהם, לכן דרשו שני כלים ושירות אחת, ר"ל בא לרמז שמותר לשמש שירות אחת בשני כלים, וכמו שצייר שהניח מזרק בתוך מזרק.
גם י"ל דדייקו הנקוד במלה כלי, בציר"י הלמ"ד, ובעלמא כתיב בחיר"ק, כל כלי זהב, מכל כלי עץ, כל כלי חרש, כל כלי העור, כל כלי מעשה (פ' מטות) ועוד הרבה, כולם בחיר"ק, ורק כאן כתיב בציר"י המורה על לשון רבים, ולכן דריש מה שדריש. – וגם י"ל דמדייק מדלא כתיב כלי השרתות, דהיה משמע שתי שירות. –
ועיין בסוגיא כאן דמדרשה זו ילפינן דמין במינו אינו חוצץ כמו ששני אלה הכלים אינם חוצצים כשהם זה בתוך זה והוא אוחז בחיצונה והדם בפנימי, ונ"מ בזה לענין כמה דינים, כמו לענין לולב שאם כרך עלה של לולב על ידו ואחז הלולב אינו חוצץ, וכן אם הניח קציצת תפילין של יד על הרצועה אינו חוצץ, ועוד כהנה.
.
(יומא נ"ח א׳)
2
אשר ישרתו בם בקדש. תניא, כל הכלים שעשה משה במדבר משיחתן מקדשתן, מכאן ואילך עבודתן מקדשתן, מאי טעמא, דאמר קרא ואת כל כלי הקודש אשר ישרתו בם בקודש, הכתוב תלאן בשירות הר"ל בזמנם קדשתן המשיחה בשמן המשחה, וכדכתיב (פ' נשא) וימשחם ויקדש אותם, והם קדשו את הנכנס לתוכו, ולדורות נתקדשו ע"י שנשתמשו בהם במקדש. ובטעם הדרשה פירש"י דמדייק מדכפל קרא בלישניה כלי השרת אשר ישרתו שנעשו כלי שרת ע"י שירות, עכ"ל. וגם י"ל דמדייק מיתור המלה בקודש, דמהיכי תיתא הו"א ששרתו בם בחול, אלא בא לרמז שקדושתם תלויה בשירותם ובעבודתם כמבואר, וע"ע מש"כ בפ' נשא (ז' א'). .
(סנהדרין ט"ז ב׳)
3
אשר ישרתו בם בקדש. מכאן שאין כלי שרת נוהגין בבמה והיינו בבמה קטנה שכל יחיד עושה לעצמו בחצרו וגינתו להקריב עליו כל קרבנותיו [בשעת היתר הבמות, דהיינו קודם בנין הבית בשילה, ואחר שנחרבה שילה בימי עלי – קודם שנבנה המקדש בירושלים], אבל בבמה גדולה דהיינו במת צבור שהיה בנוב וגבעון קודם שנבנה המקדש היו גם כלי שרת. וטעם דרשה זו בכלל הוא משום דבבמת יחיד לא היתה השכינה שורה ואין זה נקרא בקודש. וכה"ג היו חסרים עוד כמה ענינים בבמה באלה דכתיב בהו לפני ה' כמו סמיכת קרבנות ושחיטת כהן ותנופה והגשה ובגדי שרת ועוד, כמו שביארנו בס' ויקרא. .
(זבחים קי"ט ב׳)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad