וכל נפש. נפש לרבות את השותה עכגון שהתיך לנבילת עוף טהור באור וגמעו מטמא בגדים בבית הבליעה. וטעם דיוק זה מלשון נפש, דמשמע מה שהנפש נהנה וגם משתיה הלא נהנה הוא. וכלל ענין זה נתבאר לפנינו בפ' צו בפסוק ונכרתה הנפש (ז' כ"ה).
. (חולין ק"כ א')
נבלה וטרפה. ת"ר, יכול תהא מליקה שהיא לפנים מטמאה בגדים בבית הבליעה, ת"ל טרפה, מה טרפה שאינה מתרת את האיסור אף כל שאינה מתרת את האיסור עגר"ל אף נבילה שמטמאה בגדים בבית הבליעה היא רק כזו שאין מתרת את האיסור שהיה בה מקודם.
, יצאה מליקה שהיא לפנים הואיל והיא מתרת את האיסור אינה מטמאה בגדים בבית הבליעה עדר"ל נבילות הבא לה ע"י מליקת פנים בהכשר, הואיל ומתיר את האיסור, שבחייה לא היתה ראויה ליקרב לגבוה והותרה במליקה זו.
. (זבחים ס"ט א')
וטמא עד הערב. מלמד שאינה מטמאה בגדים בתוך המעיים עהכי אחרי שגבול ניתן לטמא עד הערב, ממילא כלול בזה הזמן גם אם אכל סמוך לחשיכה, שעד ערב עדיין לא נתעכל המזון במעיו, בכ"ז מכיון שבא ערב נטהר, וממילא מבואר שאין צריך לטומאת בגדים עכול המזון.
. (תו"כ)