ותשקץ וגו'. וכי מאין להם יין במערה, אלא שנזדמן להם לשעה כיש להעיר שלא דרשו כזה בפסוק הקודם שנזכר ענין זה, לכה נשקה את אבינו יין, וי"ל דסמכו לדרוש זה בפסוק זה ע"פ מ"ש בנדה ל"א א' על הפ' דפ' ויצא וישכב עמה בלילה הוא, מלמד שהקב"ה סייע באותו מעשה [פי', במה שנטה חמורו של יעקב לאהל לאה], ודייק מלשון בלילה הוא ולא בלילה ההוא, כפי הלשון הנאות, והנה גם כאן כתיב ותשקינה את אביהן יין בלילה הוא, ולכן דריש ג"כ שהקב"ה המציא להן יין באותה שעה, וזה מפני שכונתן היתה לטובה, שכונו לקיום העולם, כמבואר במדרשים ואגדות ופירש"י. . (ספרי פ' עקב סי' מ"ג)
ותבא הבכירה. א"ר חייא בר אבין א"ר יהושע בן קרחה, לעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשביל לילה אחת שקדמתה בכירה לצעירה זכתה וקדמתה ארבעה דורות בישראל למלכות כאנסמך על המבואר במדרשים שכונתן היתה לטובה, לקיום העולם, והארבעה דורות הם עובד ישי דוד ושלמה, ואלו צעירה לא הוית בישראל עד רחבעם בן שלמה שבא מנעמה העמונית. . (נזיר כ"ג ב')
בשכבה ובקומה. תני משום רבי יוסי בר רב חוני, למה נקוד על ו' מן ובקומה של בכירה, לומר, שבשכבה לא ידע, אבל בקומה ידע כבומפרש ע"פ זה הפסוק (הושע י״ד:י׳) כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, משל ללוט ושתי בנותיו, הן שנתכוונו לשם מצוה [לתכלית קיום העולם כמש"כ בדרשות הקודמות] – צדיקים ילכו בם, הוא שנתכוין לשם עבירה – ופושעים יכשלו בם. ופריך ומאי הוי לי' למעבד, מאי דהוי הוי, ומשני כיון דבקומה ידע לא הוי לי' לאורתא אחריתא למשתי תמרי. . (נזיר כ"ג א')