קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · במדבר · פרק 35 · פסקה 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ומדותם מחוץ לעיר. הנודר מן העיר מותר לכנס לתחומה, מאי טעמא, דכתיב בתחומה ומדותם מחוץ לעיר, מלמד שתחום העיר לאו בעיר דמי התחום העיר הם בתים שבאלפים אמה לכל רוח סביב. ויש להעיר בחולין ק"י א' בסורא לא אכלי כחל ובפומבדיתא אכלי, רבא בר תמרי מפומבדיתא איקלע לסורא ואכל כחל, אמרו ליה ולית לך נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם, אמר להו חוץ לתחום אכלתינהו, ע"כ. ומבואר מזה, דרק חוץ לתחום לא מיחשב כעיר, אבל תוך התחום דהיינו בתוך אלפים אמה נחשב כהעיר עצמה, וקשה מסוגיא שלפנינו דמבואר דהנודר מן העיר מותר לכנס לתחומה, הרי דגם תוך התחום אינו נחשב עוד כהעיר, וצ"ל דשאני נדרים דאזלינן בתר לשון בני אדם, ומה שמביא ראיה מפסוק הוא יען כי לולא היה סמך מלשון הכתוב דזה נקרא גוף העיר לא היה מהני גם מה שכיון ללשון בני אדם, כמו שמצינו כן בכ"מ. –
גם נראה לומר בכלל בענין שייכות שטח התחום אלפים אמה לגוף העיר, דהיכי דאיירינן בענין התלוי בשטחות העיר אז אין התחום בכלל, והיכי דאיירינן בשם העיר אז גם התחום נקרא על שם העיר, כגון אם נאמר למשל איש פלוני לא נמצא כעת בעיר אז אין ראיה שאינו נמצא חוץ לעיר אלא יכול להיות שנמצא שם ואין זה סתירת הלשון שאמרנו שאינו נמצא בעיר, משא"כ אם נאמר למשל איש פלוני הוא מטבריה אז אע"פ שדירתו היא מחוץ לעיר בכל זאת נקרא ע"ש טבריה, וכ"מ בשו"ת גאוני בתראי סי' כ"ז בשם הב"ח דאדם קורא עצמו על שם העיר אע"פ שהוא גר בסביבות העיר, וכן נ"מ בזה לכמה ענינים, כמו לענין גיטין שאם כותבין גט בתוך תחום העיר אפשר לכתוב בגט שם העיר, ועוד ענינים, ולפי"ז יתיישבו הרבה ענינים וסוגיות כפי שימצא המעיין.
אך לפי"ז יוצא דין חדש דבנודר למשל שלא יהנה מטבריה אסור גם בתחומה, יען כי כפי שכתבנו נקראת הסביבה עד לאחר התחום על שם העיר, והפוסקים לא העירו מזה, וצריך תלמוד.
.
(נדרים נ"ו ב׳)
2
אלפים באמה. ולמעלה הוא אומר אלף אמה, הא כיצד, אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות וכרמים ומגרש הוא מקום רחב ופנוי מזריעה ומאילנות לנוי העיר, ועוד אלף אמה לשדות וכרמים ללוים. .
(סוטה כ"ז ב׳)
3
זה יהיה להם. אלפים אמה של תחום שבת מרובעות כטבלא מרובעת כדי שיהיה נשכר לזוית זכלומר שמודד על פני כל אורך העיר למזרח אלפים אמה לחוץ וכן לצפון ואח"כ רואים כאלו היתה טבלא מרובעת בקרן למלאותו, ונמצא התחום בקרן אלפים ואלכסונן שהם אלפים ות"ת אמה, יען כי כידוע כל אמתא ברבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונו, ותרי חומשי דאלפים הוי ת"ת, ובזה הלא הוא נשכר את הזוית, היינו ארבע הפאות שבאלכסונו של מרובע העודפות על העגול שבתוכו, אבל לא ימדוד מאמצע הקרן אלפים באלכסון, וכן בקרן שכנגדו ליתן החוט מזה לזה, שא"כ מפסיד הת"ת אמה שבקרן וגם לא יהיה התחום כנגד העיר אלא אלף ותכ"ח, יען דחרי חומשי דאלף ותכ"ח הוי תקע"ב בקרוב, וכל זה הוא על יסוד הדין המבואר לפנינו בפ' בשלח דכל אדם יש לו ממקום ששבת בבין השמשות של ערב שבת ב' אלפים אמה לכל צד ברבוע העולם, וילפינן זה מכאן, יעו"ש. דתני רב חנניא, זה יהיה להם מגרשי הערים, כזה יהיו כל שובתי שבת חנראה דר"ל כמו דילפינן מכאן לעיקר שיעור אלפים אמה לענין שבת כמבואר לפנינו במקומו בפ' בשלח כך ילפינן גם לענין אלכסונם, כמו הכא דחשבינן האלכסונים משום דכאן כתיב פאת קדמה פאת נגבה דמשמע זוית ואלכסון, ודו"ק. .
(עירובין נ"א א׳)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad