לעמד לשרת. ת"ר, לעמוד לשרת, מצוה בעמידה, כשהוא אומר (פ' ז') ככל אחיו הלוים העומדים שם לפני ה', שנה עליו הכתוב לעכב מדובכ"ז אין לוקין על עבודה בישיבה, מפני שאזהרה זו מכלל עשה היא, ואין לוקין על לאו הבא מכלל עשה, כנודע. –
ועיין ביומא כ"ה א' פרש"י דהא דקיי"ל אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד ילפינן מפסוק זה דכתיב לעמוד לשרת, וצ"ע רב שסותר עצמו לדבריו בסנהדרין ק"א ב' דדין זה הוי הלכה למשה מסיני ולא מקרא, ובאמת מפסוק זה אין ראי' כ"כ, יען דהפסוק אוסר רק בשעת עבודה ולא ישיבה בטלה, אבל אם הלכה למשה מסיני אסורה כל ישיבה בעזרה וכמש"כ רש"י בסוטה מ' ב' בטעם האיסור משום דאין כבוד שמים בישיבה.
. (זבחים כ"ג ב')
לעמד לשרת. כל הזבחים שקיבל דמן מיושב פסול, דאמר קרא לעמוד לשרת, לעמידה בחרתיו ולא לישיבה מהע' בדרשא הקודמת, והנה כן הדין בכל עבודות, ומה דנקיט קבלת דם י"ל משום דהיא עבודה ראשונה בקרבן שצריכה כהן, דשחיטה כשרה בזר.
. (זבחים כ"ג ב')
לעמד לשרת. ראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלים, דאמר קרא לעמוד לשרת, דבר הראוי לשירות מולתכלת דבגדי כהונה, ובהם צמר בעינן ואין צמר אלא של רחלים, ולאפוקי צמר של עזים אעפ"י דכתיב ראשית גז צאנך וגם עזים בכלל צאן כדכתיב בפ' תולדות לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים.
. (חולין קל"ז א')
לעמד לשרת. ראשית הגז נותן לכהן כדי לעשות ממנו בגד קטן, דאמר קרא לעמוד לשרת, דבר הראוי לשירות, ומאי ניהו – אבנט מזהנה רבים הן בגדי כהונה, ותפס אבנט מפני שהוא קטן שבבגדים דתפסת מועט תפסת, ואמנם שיעור זה אינו אלא מדרבנן והדרשה אסמכתא, יען דמדאורייתא הוי השיעור בכל שהוא וכמש"כ בפ' הקודם.
. (שם קל"ח א')