וירא את ישראל. מה ראה, ראה שאין פתחי אהליהם מכוונים זה כנגד זה, אמר ראויים הללו שתשרה עליהם שכינה אר"ל שצמצמו בניניהם באופן כזה שלא יראה אחד מהנעשה בבית חבירו, ומדת צניעות היא שלא תשלוט עה"ר, וכתב הרשב"ם דנפקא ליה שאמר כן מדאמר אח"כ מה טובו אהליך יעקב וכו', עכ"ל. ובתוס' כתבו דיליף מסוף הפסוק ותהי עליו רוח אלהים, עכ"ל. ויש לפרש דבריהם דהרשב"ם מדייק מהכתוב אח"כ מה טובו אוהליך יעקב, דמזה נראה דסדר אהליהם מצא חן בעיניו עד שראוים הם שהשכינה תשרה עליהם ולכן אמר משכנותיך ישראל, וכמו שדרשו לקמן פסוק ה' ומשכנותיך ישראל, בקש שלא תשרה שכינה עליהם אמר ומשכנותיך ישראל, והתוס' סברו דהכונה לסיפיה דקרא כאן ותהי עליו רוח אלהים ואל תקרי וַתְּהִי אלא וּתְהִי כלומר ראוי שתהי עליהם רוח אלהים.
ודע דעל יסוד דרשה זו כתב רמב"ן בחדושיו ריש ב"ב דהיזק ראיה הוא איסור דאורייתא ממש, ומה ששקיל וטרי הגמרא שם אם היזק ראיה שמיה היזק או לא, לאו בעיקר היזק דהיינו בפתיחת חלון כנגד חלון או דלת איירי דזה בודאי אסור מדאורייתא כמבואר, אלא שקיל וטרי בפרטי היזק ראיה כמו לענין פתיחת חלון לחצר השוחפין או לענין שותפין שרצו לעשות מחיצה וכדומה. –
ודע שכתב בעל העטור דף צ"ב דשטח המקום מהיזק ראיה אין לו שיעור ואפילו רחוק כמה, ולכאורה צ"ע, דהא כתיב בפ' וירא ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד, הרי דלהלאה ממטחוי קשת שוב אין כח הראיה שולט, ומבואר במ"ר שם דשיעור מטחוי קשת הוא אלפים אמה, וצ"ל דהכל לפי מה שהוא אדם, והגר שיערה בעצמה שכח ראייתה מגיע עד כמטחוי קשת, וז"פ. ופרטי דינים מענין היזק ראיה בחו"מ סי' קנ"ד. .
(ב"ב פ׳ א׳)
ודע דעל יסוד דרשה זו כתב רמב"ן בחדושיו ריש ב"ב דהיזק ראיה הוא איסור דאורייתא ממש, ומה ששקיל וטרי הגמרא שם אם היזק ראיה שמיה היזק או לא, לאו בעיקר היזק דהיינו בפתיחת חלון כנגד חלון או דלת איירי דזה בודאי אסור מדאורייתא כמבואר, אלא שקיל וטרי בפרטי היזק ראיה כמו לענין פתיחת חלון לחצר השוחפין או לענין שותפין שרצו לעשות מחיצה וכדומה. –
ודע שכתב בעל העטור דף צ"ב דשטח המקום מהיזק ראיה אין לו שיעור ואפילו רחוק כמה, ולכאורה צ"ע, דהא כתיב בפ' וירא ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד, הרי דלהלאה ממטחוי קשת שוב אין כח הראיה שולט, ומבואר במ"ר שם דשיעור מטחוי קשת הוא אלפים אמה, וצ"ל דהכל לפי מה שהוא אדם, והגר שיערה בעצמה שכח ראייתה מגיע עד כמטחוי קשת, וז"פ. ופרטי דינים מענין היזק ראיה בחו"מ סי' קנ"ד. .
(ב"ב פ׳ א׳)