וישכם וגו'. תניא, אברהם תקן תפלת שחרית, שנאמר וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם, ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר (תהילים ק״ו:ל׳) ויעמד פינחס ויפלל טזנראה דהראיה מן ויעמד פינחס ויפלל הוא להעדפה בעלמא להוראת הלשון עמד דיונח על תפלה, משום דבאמת מגוף הפסוק מבואר דהעמידה שעמד שם אברהם היתה תפלה, דכן מבואר בפרשה ששם התפלל על סדום. –
והנה לקמן ס"פ חיי יתבאר דיצחק תקן תפלת מנחה ובר"פ ויצא דיעקב תקן תפלת ערבית, ובסוגיא כאן מחלוקת חכמים אם חיוב תפלות אצלנו הוא כנגד תקוני אבות כמבואר, או כנגד קרבנות תמידים תקנום, ופסקו הפוסקים כמ"ד נגד תמידים תקנום, כמבואר ברמב"ם פ"א ה"ה מתפלה, וכ"מ ולח"מ תמהו על שהכריע כמ"ד זה נגד הדעה דכנגד אבות תקנום.
ולי נראה דהכרעה זו היא ע"פ מ"ש ביומא כ"ח ב' צלותא דאברהם מכי משחרי כותלי [ועיי"ש בגה"ש], ופריך בגמרא, וכי אנן מאברהם ניקום ונגמר, ופירש"י וכי מאברהם נגמור להיות זריזין כמהו, אבל הפוסקים מפרשי כפי' הערוך, דעדיין לא נתנה תורה ואין לנו ללמוד לדין קבוע ממנהג האבות, ולפי"ז י"ל דלכן בכרו הטעם דכנגד תמידים תקנום, משום דאי אפשר לקבוע חובה משום תקנת אבות, וע"ע מש"כ לקמן ס"פ חיי ור"פ ויצא. .
(ברכות כ"ו ב')
והנה לקמן ס"פ חיי יתבאר דיצחק תקן תפלת מנחה ובר"פ ויצא דיעקב תקן תפלת ערבית, ובסוגיא כאן מחלוקת חכמים אם חיוב תפלות אצלנו הוא כנגד תקוני אבות כמבואר, או כנגד קרבנות תמידים תקנום, ופסקו הפוסקים כמ"ד נגד תמידים תקנום, כמבואר ברמב"ם פ"א ה"ה מתפלה, וכ"מ ולח"מ תמהו על שהכריע כמ"ד זה נגד הדעה דכנגד אבות תקנום.
ולי נראה דהכרעה זו היא ע"פ מ"ש ביומא כ"ח ב' צלותא דאברהם מכי משחרי כותלי [ועיי"ש בגה"ש], ופריך בגמרא, וכי אנן מאברהם ניקום ונגמר, ופירש"י וכי מאברהם נגמור להיות זריזין כמהו, אבל הפוסקים מפרשי כפי' הערוך, דעדיין לא נתנה תורה ואין לנו ללמוד לדין קבוע ממנהג האבות, ולפי"ז י"ל דלכן בכרו הטעם דכנגד תמידים תקנום, משום דאי אפשר לקבוע חובה משום תקנת אבות, וע"ע מש"כ לקמן ס"פ חיי ור"פ ויצא. .
(ברכות כ"ו ב')