קחה לי וגו'. אמר אברהם לפני הקב"ה, רבש"ע, שמא ישראל חוטאין לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה, אמר לו – לאו, אמר לפניו, במה אדע, אמר לו, קחה לי עגלה משולשת וגו' ור"ל שהקרבנות יכפרו עליהם. וזכר אלו הארבעה מינים, עגלה, עז, איל, תור וגוזל, שהם כלל כל הקרבנות, שור וכשב ועז ותורים ובני יונה. –
ומ"ש במה אדע – פירש"י מה תאמר לי ללמדם דבר שיתכפרו על עונותיהם, עכ"ל. לכאורה קשה, דבדרשות הקודמות מבואר באור הלשון כפשוטו ששאל אות ומופת מהקב"ה על קיום הבטחתו. וצ"ל דהוכרח רש"י לפרש דהלשון הזה כולל גם כונה זו, משום דאם עיקר הפירוש רק כפשוטו ששאל אות ומופת א"כ לא תהי' התשובה שיתעסקו בקרבנות מעין השאלה, כי מה אות הוא עתה בזה, ובנוגע לדרשות הקודמות צ"ל דמדרשות חלוקות הן. –
ויש להעיר במה שאמר שמא אתה עושה להם כדור המבול – והא כבר נשבע הקב"ה שלא יביא מבול לעולם, וצ"ל דרק על חורבן העולם במבול מים נשבע אבל על חורבן בענין אחר לא נשבע, ומ"ש כדור המבול מכוין רק על חורבן בכלל, וראי' לזה, שהרי בנתינת התורה אמר הקב"ה לישראל אם אי אתם מקבלין את התורה אני מחזיר אתכם לתהו ובהו. וע"ע מענין זה בסוטה י"א ב' וזבחים קט"ז ב'. –
וע' בפירש"י בפסוק זה בשם מדרש אגדה, ואת הצפור לא בתר, רמז לישראל שיהיו קיימים לעולם, וצ"ל בטעם רמז זה בצפור משום דכידוע נמשלו ישראל ליונה [ע' שבת ס' א'] ויתכן לומר דהא דכתיב בחטאת העוף ולא יבדיל (פ' ויקרא) הוא זכר לרמז ואת הצפור לא בתר, ודו"ק. .
(תענית כ"ז ב')
ומ"ש במה אדע – פירש"י מה תאמר לי ללמדם דבר שיתכפרו על עונותיהם, עכ"ל. לכאורה קשה, דבדרשות הקודמות מבואר באור הלשון כפשוטו ששאל אות ומופת מהקב"ה על קיום הבטחתו. וצ"ל דהוכרח רש"י לפרש דהלשון הזה כולל גם כונה זו, משום דאם עיקר הפירוש רק כפשוטו ששאל אות ומופת א"כ לא תהי' התשובה שיתעסקו בקרבנות מעין השאלה, כי מה אות הוא עתה בזה, ובנוגע לדרשות הקודמות צ"ל דמדרשות חלוקות הן. –
ויש להעיר במה שאמר שמא אתה עושה להם כדור המבול – והא כבר נשבע הקב"ה שלא יביא מבול לעולם, וצ"ל דרק על חורבן העולם במבול מים נשבע אבל על חורבן בענין אחר לא נשבע, ומ"ש כדור המבול מכוין רק על חורבן בכלל, וראי' לזה, שהרי בנתינת התורה אמר הקב"ה לישראל אם אי אתם מקבלין את התורה אני מחזיר אתכם לתהו ובהו. וע"ע מענין זה בסוטה י"א ב' וזבחים קט"ז ב'. –
וע' בפירש"י בפסוק זה בשם מדרש אגדה, ואת הצפור לא בתר, רמז לישראל שיהיו קיימים לעולם, וצ"ל בטעם רמז זה בצפור משום דכידוע נמשלו ישראל ליונה [ע' שבת ס' א'] ויתכן לומר דהא דכתיב בחטאת העוף ולא יבדיל (פ' ויקרא) הוא זכר לרמז ואת הצפור לא בתר, ודו"ק. .
(תענית כ"ז ב')