ותקעתם תרועה. תניא, תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה, או אינו אלא תקיעה ותרועה אחת היא, כשהוא אומר (פ׳ ז׳) ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו, הוי אומר תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה הר"ל שלא תימא דהפי' ותקעתם תרועה שיתקעו תרועה, והפירוש ותקעתם כמו והרעותם, אלא הכונה שיתקעו תקיעה ואח"כ יריעו תרועה, ונראה דלכן א"א לומר דהפי' ותקעתם תרועה כמו והרעותם תרועה, דהא אמר תתקעו ולא תריעו, הרי דלשון תתקעו מיוחד לתקיעה, ובסוכה נ"ג ב' ובערכין י' א' מפרש עוד אי ס"ד תקיעה ותרועה חדא היא, אמר רחמנא עביד פלגא דמצוה. פי' בתמיה, ר"ל איך אמרה התורה תתקעו ולא תריעו.
. (ר"ה ל"ד א׳)
ותקעתם תרועה. תניא, מניין שתוקעין תקיעה פשוטה לפני תרועה, ת"ל ותקעתם תרועה, ומניין שתקיעה פשוטה לאחריה, ת"ל (פ׳ ו') תרועה יתקעו ור"ל מדסמיך הפעל תקע פעם קודם תרועה ופעם אחר תרועה, ואינו אומר והרעותם תרועה, ולכאורה לפי הדרשה הקודמת כבר ילפינן דצריך לתקוע תקיעה ותרועה, אך י"ל דמשם לא ילפינן דסמוך לתרועה צריך להיות תקיעה. ובסוגיא כאן יליף מכאן לענין תקיעות דר"ה דצריך תקיעה לפניה ולאחריה, ונראה מכאן ראיה למש"כ התוס' בחגיגה ו' א' דהא דקיי"ל ילפינן דורות מדורות ולא דורות משעה היינו היכי דאפשר ללמוד מדורות, אבל היכי דא"א ללמוד מדורות ילפינן גם משעה, יעו"ש. והכא הלא ילפינן דורות משעה, והיינו טעמא משום דא"א ללמוד מדורות לענין פשוטה לפניה ולאחריה, וע"ע בסוגיא ומש"כ בענין זה בפ' אמור.
. (שם שם)