ותמנע היתה פילגש לאליפז. למאי נ"מ תמנע בת מלכים היתה, דכתיב אלוף לוטן תמנע, וכל אלוף מלכותא בלא תגא הוא אבלא כתר, כלומר, וראי' שהיתה בת מלכים שהרי אחיה הי' מלך ואז היתה המלוכה מתנחלת מכח ירושה, א"כ הי' גם אביו מלך. ואולי צריך לגרוס דכתיב ואחות לוטן תמנע וכמו בפירש"י בפסוק זה, יעו"ש. , בעית להתגייר, באת אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה, הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו, אמרה, מוטב להיות שפחה לאומה זו ולא גבירה לאומה אחרת, לסוף נפיק ממנה עמלק, מאי טעמא, דלא בעי להו לרחקה בהנה מה שלא קבלוה האבות בודאי לא משום דקשים גרים לישראל, שהרי מצינו באברהם שהכניס כמה וכמה נפשות תחת כנפי השכינה (ר"פ לך) וקרא בשם ה' (פ' וירא), אלא נראה טעם הדבר שלא קבלוה – ע"פ מ"ש הרמב"ם בפי"ג הי"ד מאס"ב שאם בא להתגייר משום שררה אין מקבלין אותו, ומקורו מיבמות כ"ד ב', והיא היתה רוצה להתייחס בדבוק למשפחת אברהם, וחשבו שאין זו גירות אמתית, ובכ"ז נענשו שלא הי' להם לרחקה ביותר וכמ"ש ברות, ותרא כי מתאמצת היא ללכת ותחדל מדבר אליה, ומצינו בעובד כוכבים שבא לפני הלל ואמר לו גיירני על מנת שיעשוני לכהן גדול, וזה ג"כ מטעם כבוד וגדולה, ובכ"ז גיירי' ואח"כ נעשה גר אמת בלב שלם.
(שבת ל"א א'], והוא כענין שאמרו מתוך שלא לשמה בא לשמה. [כל דיני ועניני גירות איירי בזמנים ומקומות שהותר ע"פ המלכות] .
(סנהדרין צ"ט ב')
(שבת ל"א א'], והוא כענין שאמרו מתוך שלא לשמה בא לשמה. [כל דיני ועניני גירות איירי בזמנים ומקומות שהותר ע"פ המלכות] .
(סנהדרין צ"ט ב')