והפלא ה'. אמר רב, עתידה תורה שתשתכח מישראל, שנאמר והפלא ה' את מכותך, הפלאה זו איני יודע מה היא מבכלומר במה יפליא, דליכא למימר דמוסב על הרעות המבוארות בפרשה, דעל אלה שמפורשות הן לא שייך שיפליא, דהלשון יפליא מורה על דבר שאין מצפין עליו.
, כשהוא אומר (ישעיהו כ״ט:י״ד) לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר, הוי אומר הפלאה זו תורה מגכלומר שכחת התורה וזה באמת מכה נפלאה, יען כי לולא התורה אין יתרון לישראל על שאר האומות. ובגמרא מסיק, תניא רשב"י אומר, ח"ו שתשתכח התורה מישראל שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו (פ' וילך), אלא מה אני מקיים הפ' ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו (עמוס ח׳:י״ב) שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד, וי"ל בכונת הפלוגתא דהברייתא ס"ל שעתידה תורה שתשתכח מישראל, כלומר שתשתכח הלכה ברורה, ורשב"י ס"ל שלא תמצא במקום אחד אלא ישוטטו במקומות רבים.
. (שבת קל"ח ב')
והפלא ה'. המקלל את חבירו בשם לוקה, דאמר קרא אם לא תשמור וגו' ליראה את השם וגו' והפלא ה' את מכותך, הפלאה זו איני יודע מה היא, כשהוא אומר (פ' תצא) והפילו השופט והכהו הוי אומר הפלאה זו מלקות מדעיין מש"כ בדרשה הקודמת וס"ל למ"ד זה דהלשון והפלא מוסב על המאמר הסמוך אם לא תשמור ליראה את השם שבכלל יראת השם הוא איסור קללה בשם, דבזה נראה שהוא מזלזל בקדושת השם, וגם הוא מוציאו לבטלה, ועל זה מסיים והפלא שהוא מלשון מלקות מבואר דהמקלל את חבירו בשם לוקה, והרבותא בזה אעפ"י דבעלמא לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו, אבל הכא לוקין מטעם דרשה זו כמבואר. –
ומה דמפרש והפילו ג"כ מלשון הפלאה ולא כפשוטו מלשון הפלה והשלכה – לא נתבאר ההכרח לזה. וי"ל משום דכיון דקיי"ל דדין הנלקה בשעת המלקות שמותחין אותו על העמוד כמבואר במכות כ"ב א' במשנה, א"כ אי ס"ד כפשוטו לא הול"ל והפילו אלא ויטהו, וכהאי גונא מדייק הגמרא במכות כ"ג א' לענין אחר עיי"ש ולפנינו במקומו בפ' תצא.
. (תמורה ג' ב')