השמר לך וגו', השמר לך פן – בל"ת, כל ימיך – לרבות שמיטין ויובלות, על אדמתך – ולא בגולה עאר"ל לרבות שמיטין ויובלות דאע"פ שאין מעשרות נוהג בהם בכ"ז אסור לעזוב את הלוי מלתת לו כדי מחייתו. וטעם הדבר נראה פשוט משום דכיון דאין לו חלק ונחלה מיוחדת כשאר ישראל אין נוגע לו ענין שמיטין ויובלות, כי בעת שישראל בעל הנחלה מכין לו לשנת השמיטה מקודם השמיטה אין לו להלוי מה להכין, ולכן אסור לעזבו, ומטעם זה אין חיוב זה נוהג בגולה כיון דבגולה אין נחלות גם לישראל ממילא אין יתרון ללוי על שאר עניי ישראל. –
ועיין בספר באר שבע בהוריות י"ג א' הרבה לתמוה על דרשה זו ממ"ש שם בסתמא כהן קודם ללוי לוי קודם לישראל, ולא חילקו בין בארץ בין בגולה, יעוי"ש. ואני תמה, מה שייכי הענינים זל"ז, דהתם בהוריות איירי לענין קדושה וחלוקת הכבוד לפתוח ראשון ולברך ראשון וכו', וכדמשמע הדרשות שבאו שם בכהן וקדשתו, ובלוי כתיב (י' ח') בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי מתוך בני ישראל וגו'. ובודאי קדושתם בם גם בזמן הזה לענין הכבוד והגדולה, אבל הכא בספרי איירי לענין מתנות הלוים שזכתה להם התורה בתרומות ומעשרות, לכן אמר על זה דבגולה אין חיוב בזה. ומטעם שנתבאר דגם ישראלים אין להם נחלת ארץ מיוחדה, ובהכי איירי פסוק זה ודרשה זו, ואין פטור זה משום פחיתת כבוד וקדושת הלוים רק משום רוע מצבם של ישראל בכלל, כמבואר.
והנה גם הב"י ביו"ד סי' רנ"א והב"ח והדרישה שם והמג"א בסי' ר"א ס"ק ד' הרכיבו שני הענינים ביחד, והקשו ופלפלו הרבה אם בזה"ז יש לנהוג כבוד וקדושה בלוים, ולדעתי נראה ברור ופשוט דיש ויש כבוד וקדושה בלוים בזה"ז בערך כמו בכהנים, והספרי איירי בענין אחר. [ספרי].
ועיין בספר באר שבע בהוריות י"ג א' הרבה לתמוה על דרשה זו ממ"ש שם בסתמא כהן קודם ללוי לוי קודם לישראל, ולא חילקו בין בארץ בין בגולה, יעוי"ש. ואני תמה, מה שייכי הענינים זל"ז, דהתם בהוריות איירי לענין קדושה וחלוקת הכבוד לפתוח ראשון ולברך ראשון וכו', וכדמשמע הדרשות שבאו שם בכהן וקדשתו, ובלוי כתיב (י' ח') בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי מתוך בני ישראל וגו'. ובודאי קדושתם בם גם בזמן הזה לענין הכבוד והגדולה, אבל הכא בספרי איירי לענין מתנות הלוים שזכתה להם התורה בתרומות ומעשרות, לכן אמר על זה דבגולה אין חיוב בזה. ומטעם שנתבאר דגם ישראלים אין להם נחלת ארץ מיוחדה, ובהכי איירי פסוק זה ודרשה זו, ואין פטור זה משום פחיתת כבוד וקדושת הלוים רק משום רוע מצבם של ישראל בכלל, כמבואר.
והנה גם הב"י ביו"ד סי' רנ"א והב"ח והדרישה שם והמג"א בסי' ר"א ס"ק ד' הרכיבו שני הענינים ביחד, והקשו ופלפלו הרבה אם בזה"ז יש לנהוג כבוד וקדושה בלוים, ולדעתי נראה ברור ופשוט דיש ויש כבוד וקדושה בלוים בזה"ז בערך כמו בכהנים, והספרי איירי בענין אחר. [ספרי].