הקהל חקה אחת. ת"ר, גר נושא ממזרת, דברי ר׳ יוסי, מאי טעמא, אע"פ דכתיב הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר, חקה אחת הפסיק הענין כטבאור הענין, כי באיסור ממזר כתיב (פ' תצא) לא יבא בקהל, ולפי"ז אם קהל גרים איקרי קהל אסור גם לגר לישא ממזרת ואם לא איקרי קהל מותר, ולכן מבואר בגמרא דר' יהודה ס"ל דאסור בממזרת מדכתיב הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר, ומשמע ליה דהקהל קאי על ולגר הגר, ומבואר דגם קיבוץ גרים אקרי קהל, אבל ר' יוסי ס"ל דהקהל קאי רק על ישראל, משום דחקה אחת הפסיק הענין, ונראה באור דבריו, דאי ס"ד דגם קהל גרים איקרי קהל הו"ל למכתב חקה אחת לכם הקהל והגר, ומדכתיב להיפך ש"מ דרק קהל ישראל איקרי קהל. והנה קיי"ל כר' יוסי ולכן קבענו בפנים כדעתו, וכתבו הפוסקים דרק מצד ממזרת אין איסור, אבל מ"מ אסור להרבות ממזרים, משום דבניו הם ממזרים, ויתבאר לפנינו אי"ה זה לפנינו בפ' תצא.
. (קדושין ע"ג ב')
ככם כגר. תניא, רבי אומר, ככם כאבותיכם, מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים אף הם לא יכנסו לברית אלא באלה, אלא מעתה, האידנא דליכא קרבן לא נקבל גרים, אמר רב אחא בר יעקב, אמר קרא וכי יגור אתכם אשר בתוככם לדורותיכם לכבר בארנו ענין דרשה זו לעיל בפסוק הקודם אות כ"ח, יעו"ש.
. (כריתות ט׳ א׳)