נתנים לעם אחר. אמר רב, זו אשת האב כזדשונאת היא את בני בעלה מאשתו הראשונה, ואפשר לומר דדריש כן עפ"י מ"ש בשבת ס"ב א' דנשים נקראו עם בפני עצמן. ומהרש"א כתב דלכן ראה להוציא הכתוב מפשטי' משום דשינה לכתוב לעם אתר ולא כמו שכתוב צאנך נתונות לאויבך, יעו"ש. ואמנם מצינו בתורה הלשון עם אחר במובן איש אחר, בפ' משפטים, לעם נכרי לא ימשל למכרה ותרגם אונקלוס לגבר אוחרן, וכ"כ הרמב"ם בפ"ד ה"י מעבדים שאין האדון יכול למכור או לתת אמה העבריה לאיש אחר בין קרוב בין רחוק שנאמר לעם נכרי לא ימשל למכרה. –
ודע דמדלא אמר זה בעל האם [אם לא נימא דדריש לעם כמו לאם בחלוף אחה"ע] ש"מ דאם חורגת שונאת יותר את בני בעלה מאשר בעל חורג את בני אשתו מבעלה הראשון, ולכן הוי זה קללה יתירה, ויתכן דעל יסוד זה אמרו בכתובות ק"ב ב' הבת אצל האם לעולם, עיין באה"ע סי' פ"ב ס"ז. .
(יבמות ס"ג ב')
ודע דמדלא אמר זה בעל האם [אם לא נימא דדריש לעם כמו לאם בחלוף אחה"ע] ש"מ דאם חורגת שונאת יותר את בני בעלה מאשר בעל חורג את בני אשתו מבעלה הראשון, ולכן הוי זה קללה יתירה, ויתכן דעל יסוד זה אמרו בכתובות ק"ב ב' הבת אצל האם לעולם, עיין באה"ע סי' פ"ב ס"ז. .
(יבמות ס"ג ב')