כי תבא. יכול בכל אדם הכתוב מדבר, ת"ל וחרמש לא תניף על קמת רעך, מי שיש לו רשות להניף, ואיזה הוא, זה הפועל קנאעיין מש"כ בדרשה ראשונה מפסוק הקודם באות קל"א וצרף לכאן.
. (ירושלמי מעשרות מ"ב ה"ד)
וקטפת מלילות בידך. מלמד שלא תהא קוצר במגל קנבהטעם בזה פשוט, משום דבקצירה כזו יקצור הרבה ויפסיד לבעה"ב וכמו שאסור לפועל לאכול יותר מכדי שביעה משום פסידא דבעה"ב כמש"כ בפסוק הקודם, יעו"ש אות קל"ז, קמ"א וקמ"ו.
[ספרי].
וחרמש. בשעת חרמש אכול שלא בשעת חרמש לא תיכול, ומניין לרבות דבר דלאו בר חרמש, ת"ל קמה, לרבות כל בעלי קמה קנגבשעת חרמש היינו בשעת גמר מלאכה, ודבר חרמש הוא כגון קטניות, ולאו בר חרמש כגון המוסק בזיתים והגודר בתמרים, וזה הוא מן התורה, אבל אמרו חכמים דמשום טובתו של בעה"ב שלא יפסיק הפועל ממלאכתו וישב לאכול מותר לפועלים לאכול בהליכתן משורה לשורה וכמש"כ בפסוק הקודם.
. (ב"מ פ"ז ב')