1והבאת. לרבות מנחת עומר ומנחת סוטה להגשה, וכן הוא אומר (פ' אמור) והבאתם את העומר, וכן הוא אומר (פ' נשא) והביא את קרבנה מאטעם הרבוי הזה משום דדי היה לכתוב כאן והגישה אל הכהן, ולמה כתב עוד והבאת, ולכן דריש דבא להורות למקום אחר דכתיב גם שם לשון הבאה דצריך שם גם הגשה, ותפס מנחת עומר ומנחת סוטה כדמפרש, אך לא ידעתי למה צריך רבוי להגשה במנחת סוטה והלא מפורש כתיב שם בענין והקריב אותה לפני ה' לפני המזבח, וי"ל.
.
(שם ס' ב')
2והבאת את המנחה. מלמד שכל המנחה טעונה הגשה מבר"ל לא רק הקומץ לבד. והרבותא בזה כיון שהקומץ הוא עיקר המנחה שאותו מקריבין ובשבילו באה כל המנחה לכן לא יהיה צריך הגשה אלא הוא בלבד, קמ"ל.
, ואין לי אלא מנחת נדבה, מנחת חובה מנין ת"ל את המנחה מגפרשה זו כולה במנחת נדבה איירי כמבואר לעיל ריש פסוק ד', ומדהיה יכול לכתוב והבאת אותה וכתב והבאת את המנחה משמע ליה דמפני שהיא מנחה צריכה הגשה, וכיון שכן ממילא מבואר דכל מנחה צריכה הגשה, גם מנחת חובה דלא נפרט בה פרט זה. ומנחת חובה נקראת מנחת חוטא שמביאין בטומאת מקדש (פ' זו ה' י"א) ומנחת קנאות של סוטה.
.
(שם שם א')
3אשר יעשה מאלה. מאלה למעוטי שלא יביא מנחת נדבה מן השעורים מדר"ל ממין אלה המנחות שבפרשה זו, ובכולן כתיב סולת, והרבותא בזה דלא נילף ממנחת צבור שבאה מן השעורים, והיא מנחת העומר. ונראה בטעם הדבר דכיון דאיירי כאן במנחת נדבה אז אם א"א להביא בהדור, מן הסולת, ל"ל לנדב כלל.
.
(שם שם ב')
4והגישה. וסמיך ליה והקריבה, איתקש הגשה להקרבה, מה הקרבה אצל כהן בכלי אף הגשה אצל כהן בכלי מהר"ל דלא בעינן שיגיש המנחה גופה אל המזבח אלא יכוף הכלי באופן שיהיה נוגע הסולת למזבח. ועיין מש"כ בפ' צו (ו' ז') בפסוק הקרב אותה בני אהרן לפני ה'.
.
(סוטה י"ד ב')
5והגישה אל המזבח. מכאן שאין הגשה נוהגת בבמה מור"ל דבמנחה שמקריב במשכן מניפה ואח"כ מגישה וסומכה לחוד זוית דרומית מערבית של מזבח קודם קמיצה, כמבואר בהמשך הפרשה, אבל בבמה א"צ לכל זה. והיינו רק בבמה קטנה שכל אחד עשה לעצמו בחצרו וגינתו, מפני שהשכינה לא שרתה שם, אבל במה גדולה דינה כמקדש, ואיירי בשעת היתר הבמות, ועיין מש"כ ביתר באור הנוגע לענין הבמות לעיל ריש פרשה א' בפסוק וסמך ידו עיי"ש וצרף לכאן. ונראה דסמך דרשה זו כאן על לשון המזבח, בה' הידיעה, דמשמע המזבח דאיירי ביה קרא, דהיינו מזבח של מקדש ולא של במה.
.
(זבחים קי"ט ב')