ומצרים נסים לקראתו. מכאן דאע"פ שנשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם, הוא אינו מביא, אבל הם באים ונופלים לתוכו, שכן הוא אומר ומצרים נסים לקראתו יאדעה זו ס"ל דאפילו על אומה אחת אין הקב"ה מביא מבול, אבל לדעת חד מ"ד קאי שבועת הקב"ה על כל העולם ולא על אומה אחת, ולדעה זו א"צ לסברא זו דהם נופלים לתוכו, ועיין בסוגיא ולפנינו לעיל ר"פ שמות בפסוק הבה נתחכמה לו. . (סוטה י"א א׳)
וינער ה'. תני משמיה דר' יהושע בן קרחה, פרעה שחרף בעצמו דכתיב (פ׳ שמות) ויאמר פרעה מי ה׳, נפרע ממנו הקב"ה בעצמו, דכתיב וינער ה׳ את מצרים בתוך הים יבעיין מש"כ לעיל בפ' שמות בפסוק ויאמר פרעה מי ה'. . (סנהדרין צ"ד ב')
בתוך הים. ר׳ אליעזר ור"ש אומרים, מים העליונים והתחתונים היו מנערים את המצרים שנאמר וינער ה׳ את מצרים בתוך הים יגפשוט דמדייקי הלשון בתוך שפירושו באמצע וכדמתרגם אונקלוס בתוך הגן (פ' בראשית) במציעות גינתא, ומזה אפשר להביא ראיה למש"כ בשו"ת מהרי"ט ח"ג סי' ה' בשם הראנ"ח שהיה [הראנ"ח] נזהר בגט על תנאי לומר אם לא אבא תוך י"ב חודש, משום דלשון תוך פירושו אמצעותא, ואמנם מהרי"ט חולק ע"ז וס"ל דתוך משמע מהתחלה עד יום שבו כלין י"ב חודש זולת יום ראשון ואחרון, וכהאי גונא מצאתי לכסף משנה שכתב דגם לשון אמצע מורה רק לאפוקי תחלתו וסופו אבל לא אמצע ממש, שכן כתב בפ"ב הי"ב מעבודת יוה"כ שהקשה על הרמב"ם שכתב בסדר העבודה ומזה על טהרו של המזבח בצד הדרום ממ"ש בפ"ג שם ובפ"ה ממעה"ק שמזה על אמצעו של מזבת ותירץ בשם ר"י קורקוס דאמצעו לאו דוקא אלא לאפוקי הקרנות, ולפי"ז צריך לפרש בתוך הים ג"כ מעין זה. ונראה לי ראיה לזה ממשנה ה' פ"ג דתרומות, האומר תרומת הכרי הזה בתוכו אינה תרומה עד שיאמר בצפונו או בדרומו, ומפרש שם בירושלמי הטעם דבעינן שיקצוב התרומה במקום מסוים, ואי ס"ד דהלשון אמצע פירושו אמצע ממש ומצומצם, ותוך הלא פירושו אמצעותא כמש"כ א"כ למה אין זה נקרא מסיים, כשאומר בתוך דמשמע באמצעותו ממש, אלא ע"כ דבא לאפוקי רק תחלתו וסופו, ולכן אין זה מקום מסוים, ויש עוד להאריך בזה, וכאן די בזה. [אדר"נ פ׳ ל"ג].