1מה ה' אלהיך שאל. תניא, היה ר' מאיר אומר, חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך יאפירש"י קרי ביה מאה, עכ"ל. ורבו בזה דברי המפרשים מה נראה לו לר"מ לקרוא המלה מה – מאה, ולי נראה דהכונה משום דבפסוק זה יש מאה אותיות חסר אחת, ומפרש קרי ביה מאה, כלומר קרי מאה אותיות, וכמש"כ כל הנפש הבאה ליעקב שבעים אע"פ שאינם אלא ס"ט, וכן תספרו חמשים יום אע"פ שאינם אלא מ"ט, והיינו משום שכן דרך הכתובים כשמגיע המנין לסכום עשיריות פחות אחת מונה אותו בחשבון עשיריות ואינו מקפיד על חסרון האחד, וכמש"כ הרא"ש סוף פסחים סי' מ', ומכש"כ שיש לדרוש כן ע"ד אסמכתא ורמז, וכאן רוצה ר' מאיר להסמיך וליתן סימן לדבר הזכרת מאה ברכות בכל יום [שבעיקר טעם הדבר יש טעמים ובאורים שונים], מסמיך אמספר האותיות שבפסוק זה, וכך דרך חז"ל לתת סימנים וציונים לכל דבר כנודע, וכמ"ש בשבת ק"ד א' עשו סימנים בתורה, ובעירובין כ"א ב' אגמריה בסימנים, ושם נ"ד ב' עשו ציונים לתורה, והארכנו מענין זה במק"א בחבורנו, ועיין מש"כ לעיל ר"פ דברים. ובעיקר ענין זה דהשלמת מאה ברכות בכל יום עיין באו"ח סי' מ"ו ס"ג.
.
(מנחות מ"ג ב')
2כי אם ליראה. א"ר חנינא, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, שנאמר מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' יבר"ל שהבחירה ליירא את ה' נמסרה להאדם עצמו. ובטעם הראיה מפסוק זה נראה משום דא"א לפרש כפשוטו שהקב"ה דורש מן האדם ליראה אותו ותו לא מידי, והלא בפסוק זה גופיה מפרש הרבה עוד מה שהקב"ה דורש, ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד אותו ולשמור את מצותיו ואת חקותיו, ובאמת כמה דברים דרושים לאיש הירא את ה', לסור מכל רע ולעשות טוב ולגמול חסד ולעשות משפע וצדקה והצנע לכת וכו' וכדומה [ועיין מש"כ בפ' בשלח בפ' זה אלי ואנוהו] ובודאי כל אלה דורש הקב"ה מאת האדם השלם הירא ועובד אותו וא"כ מה זה שאמר משה שהקב"ה דורש כ"א ליראה, אחרי שבעקב היראה כרוכים הרבה ענינים גדולים.
ולכן דריש דמפני שמדה זו דיראה היא רק בידי האדם ורצונו, ועל ידה באים ומסתעפים שמירת המצות והמדות, לכן דורש הקב"ה רק את זה ממנו, אבל יתר הקנינים והשלמות בידי שמים הן והוא ינחילם את האדם הירא אותו, והוי כונת הלשון ללכת בכל דרכיו וכו', כלומר, כל אלה הם תכלית היראה והם באמת באים ע"י סיוע מהקב"ה וכמ"ש ביומא ל"ט א' הבא לטהר מסייעין אותו. –
ועל פי זה יתבאר היטב הדרשה הבאה דמקשה אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא, ולכאורה הו"ל להקשות יותר, אטו כל הני דכתיבי בפסוק זה, ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' בכל לבבך כו' לשמור מצותיו וחקותיו, אטו כל הני מילתא זוטרתא היא, אבל לפי מש"כ דכל מה שחשיב בפסוק זה אינם מוסבים לדרישת ה' מאת האדם ורק הן מתבארים כתכלית הבא מאת הירא את ה', וא"כ אין הקב"ה דורש באמת רק יראה לבד, ויתר הדברים יסייעוהו מן השמים, אך גם זה לבד אינו דבר קל לכל אדם, ולכן פריך אטו יראה מילתא זוטרתא היא לכל אדם, ודו"ק.
.
(ברכות ל"ג ב')
3כי אם ליראה. אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא, אין, לגבי משה מילתא זוטרתא היא, כדרבי חנינא, דאמר, משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו דומה עליו בכלי קטן, כלי קטן ואין לו – דומה עליו ככלי גדול יגעיין מש"כ באות הקודם בטעם שאלה זו בכלל. ואמנם מה שמתרץ בזה אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא וממשיל משל עדיין צריך באור, כי משל זה ניחא לפי רוח המון בני אדם, אבל לא יתכן שמשה רבינו אבי החכמים וכליל תפארת השלמת מין האדם, ההוא ימדד ערך המון בני אדם לפי ערכו הוא, וצ"ל דמדהיה משה עניו מכל האדם היה נראה לו באמת כי אינו עולה במעלות על כל אדם, וא"כ ממילא הוי יראת שמים לגבי כולם מילתא זוטרתא כמו לגבי דידיה, וכמ"ש בירושלמי שבת פ"א ה"ג מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסולייתה [לעקבה] דכתיב ראשית חכמה יראת ה' ועקב ענוה יראת ה' (משלי כ״ב:ד׳). ויש עוד לבאר ענין זה בכמה דברי אגדה אבל אין האריכות בכאלה מתכלית חבורנו.
.
(ברכות ל"ג ב')
4כי אם ליראה. א"ר יוחנן משום ר' אלעזר, אין לו להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד, שנאמר מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה', וכתיב (איוב כ"א) הן יראת ה' היא חכמה, שכן בלשון יוני קורין לאחת הן ידוהוי הכונה הן יראת ה', יחידה היא היראה בעולם. וי"ל הבאור ע"פ הדרשה דלעיל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, והיינו שהבחירה ביראת ה' נמסרה אך ורק להאדם, ועל זה אמר שאין לו להקב"ה בעולם מה שהוציא מרשותו ומסר כולו לרשות האדם רק מדת יראת ה', ודו"ק. ועיין בחא"ג.
וגם י"ל ע"ד הדרש באור פסוק זה ע"פ דרשה זו ע"פ מ"ש בסוגיא כאן (ע"א) דבכל מעלת ת"ח אפ"ה אם יש בו יראת ה', טוב, ואם לא לא, משל לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור חטין לעליה הלך והעלה לו, א"ל ערבת בהם קב חומטין [פירש"י ארץ מלחה ומשמרת את הפירות מהתליע] אמר ליה לא, אמר ליה, מוטב אם לא העלית, והנמשל הוא דמי שיש בו תורה ואין בו יראת שמים מוטב שלא היה בו גם תורה, וכן בכל מעשה המצות כשעושין אותן בלא יר"ש מוטב שלא נעשו, וזהו שאין לו להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד, ר"ל שכל הנעשה לכבודו יתברך יהיו נעשים רק ביראת ה', ויתפרש לפי"ז הפסוק מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה, כלומר בכל מה שהיה שואל מעמך היינו בכל המצות ומע"ט שאתה עושה תעשה כי אם ביראת ה', וכמ"ש בסוגיא דשבת שהבאנו, ויש עוד להאריך בזה, ודי בזה כאן.
.
(שבת ל"א ב')