והאמין בה'. אמר לי' הקב"ה למשה, ישראל הם מאמינים בני מאמינים, בני אברהם דכתיב בי' והאמין בה' גלכאורה אינו מבואר מ"ש והאמין בה' ויחשבה לו צדקה, מה צדקה היא לאברהם שהאמין בה', והלא כל אדם שהיתה לו התגלות הנבואה וענינים נפלאים כאברהם לא הי' מסתפק אף רגע להאמין בה' בכל הבטחותיו, וגם בכלל אין מבואר הענין, שלא מצינו בעלמא שיחשב ה' לאדם לצדקה על שמאמין בו.
וקרוב לומר דהלשון ויחשבה לו צדקה אינו מוסב מהקב"ה לאברהם, רק להיפך מאברהם להקב"ה, והבאור הוא, שהי' אברהם עניו ושפל בעירו שאינו ראוי לנס כזה לשנות עליו סדרי הטבע עד שחשב להקב"ה את הבטחתו זאת להרבות זרע -. לצדקה ולפנים משורת הדין, וידוע דהשם צדקה מורה בכלל על מדת לפנים משורת הדין וכמ"ש בחולין קל"ג א' צדק צדק תרדוף צדק משלך ותן לו, כלומר ותר משלך. [שם צ"ז א']
וקרוב לומר דהלשון ויחשבה לו צדקה אינו מוסב מהקב"ה לאברהם, רק להיפך מאברהם להקב"ה, והבאור הוא, שהי' אברהם עניו ושפל בעירו שאינו ראוי לנס כזה לשנות עליו סדרי הטבע עד שחשב להקב"ה את הבטחתו זאת להרבות זרע -. לצדקה ולפנים משורת הדין, וידוע דהשם צדקה מורה בכלל על מדת לפנים משורת הדין וכמ"ש בחולין קל"ג א' צדק צדק תרדוף צדק משלך ותן לו, כלומר ותר משלך. [שם צ"ז א']