כטעם לשד השמן. מהו לשד, א"ר אבהו, מה שד זה תינוק טועם בה כמה טעמים, מה שהאם אוכלת, אף המן כל זמן שישראל אוכלים אותו מוצאים בו כמה טעמים, איכא דאמרי, לשד ממש, מה שד זה מתהפך לכמה גוונין אף המן מתהפך לכמה טעמים זרומז להמבואר בסוגיא כאן, כתיב לחם וכתיב שמן וכתיב דבש, כאן ובפ' בשלח, א"ר יוסי בר חנינא, לנערים לחם, לזקנים שמן, לתינוקת דבש. ובמ"ר פ' בשלח הגירסא לנערים לחם ולזקנים דבש ולתינוקת שמן, ונראה ראיה לגירסת הגמרא מספרי כאן, דבר אחד משמש לג' לשונות, הלחם והשמן והדבש, וכנראה דריש המלה לשד בנוטריקו"ן לחם, שמן, דבש, וכאן בהדרשה שלפנינו מסמיך ענין שנויי הטעמים על מלת לשד, הרי דהסדר – לחם, שמן, דבש, וגם מצינו בכ"מ שהדבש הוא מאכל תינוקת [ע' נדה מ"ה א'].
ומה שיש עוד דרשות ובאורים בפסוקים (ז', ח', ט') באו לפנינו בפ' בשלח. .
(שם שם א׳)
ומה שיש עוד דרשות ובאורים בפסוקים (ז', ח', ט') באו לפנינו בפ' בשלח. .
(שם שם א׳)