1אשר נטע. אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב, והני מילי בהרכבת היתר אבל בהרכבת איסור אינו חוזר כדהרכבת איסור מין בשאינו מינו, ויתבאר זה בסמוך בדרשה ולא חללו.
.
(סוטה מ"ג א' ב')
2אשר נטע. ת"ר, אשר נטע, אין לי אלא אשר נטע, לקח וירש וניתן לו במתנה מניין, ת"ל ומי האיש אשר נטע כהעיין מש"כ בפ' הקודם אות י"ז וצרף לכאן.
.
(שם שם ב')
3כרם. ת"ר, אין לי אלא כרם, מניין לרבות' חמשה מיני מאכל ואפילו משאר מינין, ת"ל אשר נטע כופחות שבכרמים הוי חמשה אילני מאכל, וסתם נטיעות כולל כל הדומה לכרם, ומ"ש כרם בהוה נקיט.
, יכול שאני מרבה הנוטע ארבעה אילני מאכל וחמשה אילני סרק ת"ל כרם כזלא ידעתי למה צריך למעט אילני סרק תיפק לי' דכתיב ולא חללו ואילני סרק אינם שייכים בחילול, וי"ל.
.
(שם שם)
4כרם. אמר רב פפא, כרם של שני שותפין אין חוזרין עליו ממערכי המלחמה, מאי טעמא, כל חד וחד לא קרינא ביה כרמו כחר"ל כרמו המיוחד לו, שאין לך בו גפן שאין לשנים חלק בו, ולא דמי למה דקיי"ל חמשה אחים ומת אחד מהם בלא בנים כולם חוזרין משום זקוקת היבמה, כמבואר בסמוך, יען דעכ"פ לבסוף לא תנשא אלא לאחד. והנה לענין בית לא נתבאר איך הוי הדין בבית של שני שותפין, וי"ל דשאני בית שבודאי יש לכל שותף מקום מיוחד לדירה שפיר קרינן ביתו, משא"כ בגפנים הוי השותפות בכל גפן ובכל ענף.
.
(שם שם)
5ולא חללו. ולא חלל לא כתיב אלא ולא חללו, פרט למבריך ולמרכיב, והני מילי הרכבת איסור אבל הרכבת היתר חוזר כטעיין מש"כ לעיל אות כ"ג, והלשון ולא חללו מוסב על אשר נטע כרם וכמו דהנטיעה בהיתר כך צריכה להיות ההרכבה בהיתר, דהיינו מין במינו.
.
(סוטה מ"ג ב')
6ולא חללו. פרט לנוטע כרם בחוץ לארץ שאינו חוזר, דכתיב ולא חללו, את שמצוה לחללו, יצא זה שאין מצוה לחללו לזה פשוט במס' מעש"ש שכרם רבעי בחו"ל אין נוהג בו חילול, וע' מש"כ בפסוק הקודם אות כ"ב.
.
(ירושלמי סוטה פ"ח ה"ד)