אנכי אערבנו. אמר רב הונא, מניין לערב [קבלן] שמשתעבד, דכתיב אנכי אערבנו מידי תבקשנו אערבות סתם בלא קבלנות ילפינן מפסוק דמשלי (ו') בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך, ומפסוק שלפנינו ילפינן לערב קבלן, והחילוק בין ערב סתם לערב קבלן, דאם אמר הערב הלוהו ואני ערב וכדומה מן הלשונות הוי ערב סתם, וכשאומר תן לו ואני אשיב לך הוי כמו שנותן בשליחותו, ויהודה היה ערב קבלן, יען דכיון דראובן אמר בלשון קבלנות תנה אותו על ידי בודאי קיבל עליו יהודה גם הוא בתורת קבלנות דלולא כן לא הניחו יעקב [ועיין במהרש"א, ובמה שכתבנו הענין מיושב, יעו"ש ודו"ק] ותימה על רש"י בגיטין נ' א' שכתב דילפינן ענין ערבות בכלל מפסוק שלפנינו, בעוד שכאן בסוגיא מבואר דרק ערב קבלן ילפינן מזה הפסוק, וסתם ערבות ילפינן מפסוק דמשלי שהבאנו. . (ב"ב קע"ג ב')
אנכי אערבנו. שואל כענין – זה יהודה, שאמר אנכי אערבנו בר"ל, לא כראובן שנתן במשכנתא את שני בניו, אבל יהודה ערב את עצמו, ועיין מש"כ בפרשה הקודמת בפסוק ל"ז. [אדר"נ פ' ל"ז]
וחטאתי לך. אמר רב יהודה אמר רב, נדוי על תנאי צריך הפרה, מנלן, מיהודה, דכתיב אם לא הביאותיו אליך וגו' וחטאתי, ואמר רב שמואל בר נחמני א"ר יונתן, כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון עד שבקש עליו משה רחמיםגובתוס' הקש' למה באמת צריך הפרה ומי גרע מכל התנאים דעלמא דכשנתקיים התנאי בטלה ההתחייבות, ותרצו דזה רק ביהודה שבעת התנאי לא הי' הדבר בידו, דאולי לא יניחנו יוסף או יקרנו אסון בדרך. והרא"ם רצה לתרץ קושית התוס' משום דבתנאי זה לא היו מבוארים משפטי התנאים, כמו תנאי כפול וכו', אבל זה דוחק, דבמילי דאיסורא לא בעינן כלל משפטי התנאים, וכמש"כ התוס' בשבועות ל"ו ב', ועיין בכתובות ס"ט א', ובשמתא יהא מאן דלא אמר לי', ולא פירש אם יאמר לו לא יהא בשמתא. – ומה שאמר יהודה והצגתיו לפניך – פירש"י שכוון בזה לומר שיביאנו חי ולא מת, ונראה שכוון למ"ד בערכין ד' ב' דגוסס אינו בערכין משום דאי אפשר לקיים בו והעמידו הכהן והעריכו, מבואר דזה שאנו קורין בו והעמידו וכעין לשון זה הוא בריא ושלם, וי"ל דאל זה כוון יהודה בלשון והצגתיו שיביאנו בריא, וגם י"ל שכלל בזה שישמרנו ממום, כמ"ש בסוטה כ"ז ב', דסוטה חגרת אינה שותה משום דכתיב והעמיד הכהן את האשה, ולכן אמר והצגתיו. . (מכות י"א ב')