עקב אשר שמע. א"ר אמי בר אבא, בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו, שנא' עקב אשר שמע אברהם בקולי, חושבני' דעקב קע"ב [וכל שנותיו של אברהם קע"ה] ביתכן דהי' דבר זה לחז"ל בקבלה וסמכוהו על מספר המלה עקב. ובמ"ר ורמב"ם פ"א ה"ג מעבודת כוכבים גירסות שונות בענין אגדה זו. . (נדרים ל"ב א')
מצותי חקותי ותורתי. אמר רב, קיים אברהם אבינו כל התורה, שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי. ואימא שבע מצות ומילה, א"כ מצותי ותורתי למה לי גנראה דר"ל דבשלמא אם נימא שקיים כל התורה שפיר האריך בלשון מצותי ותורותי, להורות זה גופא שקיים כל התורה, וכפי שיתבאר בדרשא הבאה, אבל אם קאי רק על שבע מצות לא הו"ל להאריך ככה בלשונות כפולות, ודי הי' לכתוב וישמור משמרתי וחקותי, והוי קאי משמרתי על השבע מצות שהן בכלל משמרת לישוב וקיום העולם [עיין מזה לפנינו בפ' משפטים בפ' וכי יגוף שור איש את שור רעהו], וחקותי על מילה שהיא מצוה חוקית שלא נבין טעמה [ע' יומא ס"ו ב']. . (יומא כ"ח ג')
ותורתי. אמר רבא, קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין, שנאמר ותורותי, אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה דובנוסחא ש"ס כת"י הגירסא אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים, והיא גירסא יותר רצויה, יען כי עירוב תבשילין הוא מדברי סופרים, כמבואר בביצה ט"ו ב' ברש"י, יעו"ש. ויש מגיהים במקום עירובי תבשילין – עירובי תחומין, ודעתם שסמכו בדרשא זו על המלה עקב מלשון צעד, והיינו שלא יצא באיסור חוץ לתחום, אבל לפי נוסחת ש"ס כת"י הנזכרת וכפי שבארנו יותר נכון הגירסא עירובי תבשילין, יען כי איסור תחומין לדעת רוב הפוסקים הוי מדאורייתא, וי"ל. . (יומא כ"ח ב')