אני אל שדי. אמר ריש לקיש, מאי דכתיב אני אל שדי, אמר הקב"ה, אני הוא שאמרתי לעולמי די ודרשא זו כפולה בענינה לפנינו לעיל בפ' לך (י"ז א') ושם פרשנוה ובארנוה די צרכה, יעו"ש וראויים הדברים להצטרף לכאן. . (חגיגה י"ב א')
פרה ורבה. תני, האיש מצווה על פריה ורביה ולא האשה, מנה"מ, אמר רב יוסף דכתיב ויאמר לו אלהים פרה ורבה ולא קאמר פרו ורבו זוכתבו התוס', אע"פ דלאדם הראשון אמר הקב"ה פרו ורבו, ההוא לברכה בעלמא הוא, עכ"ל, ועיין במהרש"א לסנהדרין נ"ט ב' ד"ה והרי, בסוף הדבור, הקשה על דברי התוס' דאכתי קשה דהא לנח נאמר פרו ורבו, וההיא ודאי למצוה נאמר, כדמוכח בשמעתין, עכ"ל, אבל לא קשה מידי, דהא בהצווי לנח אפשר שצוה להזכרים לבד, ומה שאמר בלשון רבים זה הוא מפני שדבר עם נח ועם בניו, משא"כ באדם הראשון לא הי' בעולם זולת הוא וחוה, וא"כ אי ס"ד דלאדם לבד צוה הול"ל פרה ורבה, ושפיר מקשו התוס', ודו"ק. . (יבמות ס"ה ב')