1זה עשר פעמים. מלמד שלא נתתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע טזשהוציאו דבה על הארץ, והראיה מדכתיב מלת זה דמיותר לגמרי משמע דזה העון לבד שקול ככל העשר פעמים שלא שמעו בקולי וגרם העונש, ולא משום דמנין גורם.
ורש"י בפסוק זה פירש דדייק לשון זה דמשמע על עון זה נחתם גזר דין, עכ"ל. ונראה דכיון למ"ש בכ"מ בגמרא דלשון זה מורה על הוראה באצבע וכמו שבארנו ר"פ בהעלותך בפסוק וזה מעשה המנורה, יעו"ש. ומדייק מיתור לשון זה ודריש שהורה הקב"ה כביכול באצבעו שרק על עון זה נחתם גז"ד, והלשון עשר פעמים הוי כמו הפעם העשירי.
.
(ערכין ט"ו א')
2זה עשר פעמים. ואיזו הם, אמר רב יהודה, שנים בים, שנים במים, שנים במן, שנים בשליו, אחת בעגל ואחת במדבר פארן יזשנים בים הוא מה שאמרו בירידה המבלי אין קברים במצרים וכו' וכן בעליה מן הים אמרו כשם שאנו עולים מצד אחד כך עולים המצרים מצד אחר, כמבואר לפנינו בפ' בשלח, ושנים במים הוא במרה וברפידים שרבו עם משה כמבואר בפ' בשלח, ושנים במן שאמר להם משה אל תצאו ואל תותירו והם נסו לצאת ולהותיר כמבואר בפרשה הנזכרת, ושנים בשליו, בשליו ראשון בפ' בשלח כתיב ויהי בערב ותעל השליו ובבקר היתה שכבת הטל וגו' ולאחר זמן מרובה התאוו יותר, וענין שליו שני מבואר בפ' בהעלותך, ובעגל ידוע, ובמדבר פארן הוא מעשה מרגלים, ומה שלא חשיב הנסיון דמי מריבה הוא משום דכתוב לאחר מאמר פסוק זה (בפ' חקת). –
ומה שפירש"י בפ' זה, וינסו אותי – כמשמעו, לא נתבאר כונתו מה רצה בזה, דהא בודאי כן הוא, ואפשר לומר דבא להוציא שלא נפרש וינסו כמו שפירש הוא בפ' יתרו בפסוק לבעבור נסות אתכם, ולשון הרמה וגדולה כמו הרימו נס (ישעיה מ"ב), וה"נ כידוע נתעלה ונתגדל כביכול שמו של הקב"ה ע"י כל המעשים שעשה לישראל ע"פ דרישותיהם בכל עשרת המאורעות האלה, וא"כ אפשר לפרש כאן וינסו אותי שהכריחו אותו כביכול להתנשא ע"י כל אלו הפעולות שדרשו, אבל לא יתכן לפרש כן, יען כי לפי"ז יש גם איזו טובה במעשיהם הרעים ואין כדאי לתלות זכות במעשים רעים כאלה, לכן פירש וינסו אותי כמשמעו, ודו"ק.
ובגליון פירש"י בעין יעקב כתב וז"ל, נסיונות לשון נסיון, ואית דמפרש לשון כעס כמו והנם זועפים מתרגמינן נסיסין, עכ"ל. ואולי בא רש"י בפסוק זה שכתב וינסו אותי כמשמעו להוציא מפי' זה, והנה אף כי לא נודע לנו מי הוא בעל הגליון הזה, אבל לדעתנו הפי' הזה טוב ונכון מאוד וכמעט גם מוכרח, יען כי אם נפרש וינסו כפשוטו מלשון נסיון קשה מכמה ענינים שמביא בזה ואין בהם כל ענין נסיון, וכמו מה שאמרו המבלי אין קברים במצרים וכו' וכן בהתלונה על המים המרים במרה, וכן במה שאמרו מי יתן מותנו בארץ מצרים וכו', שכל אלה ענינם שהתלוננו מדאגה ומפחד ומהעדר אמונה בה' אבל לא בערך נסיון, וא"כ יותר נכון לפרש וינסו – שהכעיסו, שכולל כל הענינים אפילו עניני נסיון, ודו"ק.
.
(שם שם)