אנכי ארד עמך. מלמד שכשירדו ישראל למצרים ירדה שכינה עמהם געיין מגילה כ"ט א' כל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם, שנאמר (שמואל א ב׳:כ״ז) הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים, וצריך באור שלא הביאו דרשת המכילתא מפסוק שלפנינו שבתורה ואולי רוצה הגמרא ליליף דהשכינה היתה אתם גם בהיותם שם ולא רק בשעת עצם הירידה לשם, וזה אינו משמע מפסוק שלפנינו, די"ל אנכי ארד עמך כמו אלוה אותך על דרכך ואשובה, כדרך המלוים, משא"כ בפ' דשמואל כתיב מפורש בהיותם במצרים. [מכילתא בשלח]
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · בראשית · פרק 46 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואנכי אעלך. מלמד שכשעלו ישראל ממצרים עלתה שכינה עמהם דעיין בדרשה הקודמת, וכך משמע לי' הלשון ואנכי אעלך אעלה אתך משם, ועיין מענין דרשה זו והקודמת במגילה כ"ט א'. [מכילתא וישלח].
גם עלה. ת"ר, הרואה גמל בחלום מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה, א"ר חמא ב"ר חנינא, מאי קרא, ואנכי אעלך גם עלה הפירש"י שהמלות גם עלה קרובים לנוטריקון של גמל, עכ"ל. ואך למותר לפרש כמה מן הדוחק בפי' זה וברעיון זה בכלל, ועיין במפרשים. אבל אפשר לומר כונה אחרת במאמר זה, ע"פ מ"ד בסוגיא כאן בסמוך הרואה הספד בחלום, מן השמים חסו עליו ופדאוהו [עי' באור אגדה זו לפנינו בפ' לך י"ז ה'] והני מילי בכתבא, ופירש"י שראה מלת הספד כתובה, וכן אמר שם בכמה תיבות מעין זה שראה בכתב, יעו"ש.
ולכן קרוב לומר דהכונה גם כאן לא שראה מין גמל הבריה אלא מלת גמל כתובה, ומכוין לשם גומל, והיינו לברכת הגומל שמברך הנצול מחולי ומצער, ולכן ידע שמיתה נקנסה עליו ונצול ממנה וגמלוהו חיים, ונתן על זה סימן לדבר להזכיר מפסוק שלפנינו ואנכי אעלך גם עלה, שכאן המלות גם עלה [קרובים במבטא לשם גמל] מורה ענינם על עליה ופדיון מצער ושעבוד מצרים, כנודע. ויתבאר עוד לפי"ז הסימן שנתן לזה רב נחמן בר יצחק בסמוך בגמרא מפסוק גם ה' העביר חטאתך לא תמות, שהוא ג"כ מענין הבאור שכתבנו, ודו"ק. .
(ברכות נ"ו ב')
ולכן קרוב לומר דהכונה גם כאן לא שראה מין גמל הבריה אלא מלת גמל כתובה, ומכוין לשם גומל, והיינו לברכת הגומל שמברך הנצול מחולי ומצער, ולכן ידע שמיתה נקנסה עליו ונצול ממנה וגמלוהו חיים, ונתן על זה סימן לדבר להזכיר מפסוק שלפנינו ואנכי אעלך גם עלה, שכאן המלות גם עלה [קרובים במבטא לשם גמל] מורה ענינם על עליה ופדיון מצער ושעבוד מצרים, כנודע. ויתבאר עוד לפי"ז הסימן שנתן לזה רב נחמן בר יצחק בסמוך בגמרא מפסוק גם ה' העביר חטאתך לא תמות, שהוא ג"כ מענין הבאור שכתבנו, ודו"ק. .
(ברכות נ"ו ב')
גם עלה. מה ת"ל גם עלה, אלא אותך אני מעלה ושאר כל השבטים אני מעלה, מלמד שכל שבט ושבט העלה עצמות ראש שבטו עמו וועיין מה שכתבתי בריש פרשת בשלח בפסוק ויקח משה את עצמות יוסף, דלכאורה משמע דרק עצמות יוסף העלו, דאל"ה מה מספר הכתוב מה רבותא בו מבשאר השבטים שהעלו עצמותיהם, וגם למה נתעסק בו משה ולא שבטו של יוסף כמו בכל שבט בני השבט, אך מבואר בירושלמי דהמצרים מיחו ולא הניחו לקחת את עצמות יוסף [אולי הי' טעמם בזה ע"פ מ"ש בסוטה י"ג א' שקבעו המצרים את ארונו של יוסף בנהר נילוס כדי שיתברכו מימיו, ובירושלמי ע"ז פ"ג ה"ב. אנשי כות עשו רגלי' דיוסף משום ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף], והשתדל רק משה לקחתם ולכן סיפר הכתוב ביחוד ממנו. .
(ירושלמי סוטה פ"א ה"י)
(ירושלמי סוטה פ"א ה"י)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad