אשר ירשו, תניא, בסדר עולם, אשר ירשו אבותיך וירשתה, ירושה ראשונה ושניה יש להם, שלישית אין להם בר"ל ירושה ראשונה של יהושע וירושה שניה של עזרא, והיינו דאחר ירושה וכבוש בימי יהושע גלו ע"י נבוכדנצר ואז בטלה קדושת הארץ ונצטרכו בימי עזרא ליורשה מחדש ולקדשה, אבל שלישית והיא לעתיד לבא אין להם, כלומר אין צריכים עוד לרשתה ולקדשה משום דעדיין לא בטלה קדושתה מירושת וקידוש עזרא, ואשמעינן האי קרא דלא בטלה קדושת הארץ בימי טיטוס, ומסמיך זה על לשון פסוק זה דרמוזים בו שתי ירושות, אחת בשעתה ואחת בשובם מן הגלות, דבזה איירי קרא ושב ה' אלהיך את שבותך וגו'.
ונ"מ בזה בזה"ז לענין תרומה אי הוי מדאורייתא או מדרבנן דאם לא בטלה קדושת הארץ גם בזה"ז הוי מדאורייתא בא"י, ודעת הרמב"ם דתרומה בזה"ז מדרבנן [פ"א הכ"ה מתרומות] וחקרו הראשונים בדעתו אי ס"ל כדרשה זו דסדר עולם או לא, משום דלכאורה עפ"י דרשה זו צריך להיות בודאי תרומה בזה"ז דאורייתא כיון דעדיין קדושת הארץ קיימת מירושה שניה, אך בגמרא נדה מ"ו ב' אמרו דיש סברא דאפילו לברייתא זו אין תרומה בזה"ז דאורייתא יעו"ש ובכ"מ ה' תרומות שם, ורבו הדברים בזה.
אבל לי נראה ראיה מכרחת דע"כ הרמב"ם לא ס"ל כברייתא זו דסדר עולם ממש"כ הוא בפ' י"ב הט"ו משמיטין וז"ל, וכיון שגלו בחורבן ראשון בטלה קדושת ערי חומה שהיו בימי יהושע, וכיון שעלה עזרא נתקדשו כל הערים כביאתן בימי יהושע, מה ביאתן בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה ונתחייבו במעשר אף ביאתם בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וכו', וכן לעתיד לבא בביאה שלישית בעת שיכנסו לארץ יתחילו למנות שמיטין ויובלות ויקדשו ערי חומה ויתחייבו במעשרות שנאמר והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה, מקיש ירושתך לירושת אבותיך מה ירושת אבותיך אתה נוהג בחדוש כל הדברים האלה אף ירושתך אתה נוהג בה בחדוש כל הדברים האלה, ע"כ [עיין דרשה הבאה].
והנה זה ודאי דלברייתא זו אין בביאה שלישית כל הכרח לחדש דבר לתכלית קידוש הארץ, כיון דקדושתה עליה עדיין מקידוש שני מירושה שניה כמבואר לפנינו וההיקש מירושתך לירושת אבותיך קאי רק על ביאה שניה מירושה שניה כמבואר בערכין ל"ב ב' ולפנינו בדרשה הבאה, וא"כ מדכתב הרמב"ם היקש זה גם לביאה שלישית הרי זה מפורש דלא כברייתא זו דסדר עולם, וצ"ל בטעמו דלא ס"ל כמותה משום דדעת יחידאה היא דסתם סדד עולם הוא ר' יוסי, וגם מתבאר בנדה מ"ו ב' דר' יוסי גופיה לענין דינא נטה מדרשה זו, יעו"ש, ודו"ק.
ומה שנוגע עוד לענין ההלכה מתרומה בא"י בזה"ז אי הוי מדאורייתא או מדרבנן בארנו פ' שלח, כי שם מקומו. .
(יבמות פ"ב ב')
ונ"מ בזה בזה"ז לענין תרומה אי הוי מדאורייתא או מדרבנן דאם לא בטלה קדושת הארץ גם בזה"ז הוי מדאורייתא בא"י, ודעת הרמב"ם דתרומה בזה"ז מדרבנן [פ"א הכ"ה מתרומות] וחקרו הראשונים בדעתו אי ס"ל כדרשה זו דסדר עולם או לא, משום דלכאורה עפ"י דרשה זו צריך להיות בודאי תרומה בזה"ז דאורייתא כיון דעדיין קדושת הארץ קיימת מירושה שניה, אך בגמרא נדה מ"ו ב' אמרו דיש סברא דאפילו לברייתא זו אין תרומה בזה"ז דאורייתא יעו"ש ובכ"מ ה' תרומות שם, ורבו הדברים בזה.
אבל לי נראה ראיה מכרחת דע"כ הרמב"ם לא ס"ל כברייתא זו דסדר עולם ממש"כ הוא בפ' י"ב הט"ו משמיטין וז"ל, וכיון שגלו בחורבן ראשון בטלה קדושת ערי חומה שהיו בימי יהושע, וכיון שעלה עזרא נתקדשו כל הערים כביאתן בימי יהושע, מה ביאתן בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה ונתחייבו במעשר אף ביאתם בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וכו', וכן לעתיד לבא בביאה שלישית בעת שיכנסו לארץ יתחילו למנות שמיטין ויובלות ויקדשו ערי חומה ויתחייבו במעשרות שנאמר והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה, מקיש ירושתך לירושת אבותיך מה ירושת אבותיך אתה נוהג בחדוש כל הדברים האלה אף ירושתך אתה נוהג בה בחדוש כל הדברים האלה, ע"כ [עיין דרשה הבאה].
והנה זה ודאי דלברייתא זו אין בביאה שלישית כל הכרח לחדש דבר לתכלית קידוש הארץ, כיון דקדושתה עליה עדיין מקידוש שני מירושה שניה כמבואר לפנינו וההיקש מירושתך לירושת אבותיך קאי רק על ביאה שניה מירושה שניה כמבואר בערכין ל"ב ב' ולפנינו בדרשה הבאה, וא"כ מדכתב הרמב"ם היקש זה גם לביאה שלישית הרי זה מפורש דלא כברייתא זו דסדר עולם, וצ"ל בטעמו דלא ס"ל כמותה משום דדעת יחידאה היא דסתם סדד עולם הוא ר' יוסי, וגם מתבאר בנדה מ"ו ב' דר' יוסי גופיה לענין דינא נטה מדרשה זו, יעו"ש, ודו"ק.
ומה שנוגע עוד לענין ההלכה מתרומה בא"י בזה"ז אי הוי מדאורייתא או מדרבנן בארנו פ' שלח, כי שם מקומו. .
(יבמות פ"ב ב')