יד העדים. אמר שמואל, נקטעה יד העדים פטור, מאי טעמא דבעינן יד העדים תהיה בו וליכא, אבל גידמין דמעיקרא לא, מאי טעמא, דאמר קרא יד העדים – שהיתה כבר כחומבואר בגמרא דהיינו שנקטעה לאחר שהעידו, אבל אם קודם שהעידו הוי זה בכלל גידמין דמעיקרא, ועיין מש"כ השייך לסוגיא זו ולפסק הרמב"ם בענין זה לעיל בפ' מצורע בפסוק ועל בהן ידו הימנית (י"ד י"ד).
. (סנהדרין מ"ה ב')
יד העדים וגו'. בית הסקילה היה גובה שתי קומות, אחד מן העדים דוחפו, אם מת בה יצא, ואם לאו השני נוטל את האבן ונותנו על לבו, אם מת בה יצא, ואם לאו רגימתו בכל ישראל, שנאמר יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה כטכתב הרמב"ם בפי' המשנה טעם הדבר שצריכה יד העדים להיות בראשונה, לפי שענין הדבר אצלם מאומת שהשיגוהו בחושיהם, ואצלנו הוא רק סיפור דברים שאין אנו יודעים אלא מה ששמענו מפיהם, ולפיכך צוה הקב"ה שיהיו העדים ממונין על הענין, וזה ענין נראה.
. (סנהד' מ"ה א')
ובערת הרע מקרבך. בער עושי הרעות מישראל לבא בזה לרמז שבענין זה השוו שאר חייבי מיתות לרוצח, שאם אינו יכול להמיתו במיתה הכתובה בו ימיתהו בכל מיתה שיוכל כדי לבער עושי הרעות, ובגמרא ילפינן זה מפסוק אחר. ומה שיש עוד לדרוש בלשון זה – עיין לפנינו לעיל בפ' ראה י"ג ו' ולקמן פרשה י"ט פ' י"ט.
[ספרי].