יוסף וכל אחיו. א"ר חמא ב"ר חנינא, מפני מה מת יוסף קודם לאחיו מפני שהנהיג עצמו ברבנות אפירש"י שמת יוסף קודם לאחיו דכתיב וימת יוסף וכל אחיו, עכ"ל. ונראה דאע"פ די"ל דהפסוק מספר סתם שמת יוסף וכל אחיו ולא בכונה שמת קודם להם, אך הענין הוא דאם לא אשמעינן הכתוב כונה מיוחדת בלשון זה ל"ל לאשמעינן כאן דמת יוסף הא כבר כתיב לעיל ס"פ ויחי וימת יוסף, וה"ל למימר וימותו [המה] וכל הדור ההוא, ודרשו שמת קודם לאחיו, דהוא חי מאה ועשר שנים, [כמבואר ס"פ ויחי] ואחיו ק"כ שנה [לא נתבאר המקור לזה] ונענש בזה מפני שהנהיג עצמו ברבנות, ולא נתבאר איפוא רמוזה הנהגתו זאת, אבל בפרקי דר"א פ' כ"ט מבואר דלכן נענש בהתקצרות החיים עשר שנים מפני ששמע מאחיו עשר פעמים שאמרו לו על יעקב עבדך אבינו ולא אמר להם מידי, ואע"פ שבתורה מבואר רק חמש פעמים מאמר זה (פעם א' בס"פ מקץ וד' טעמים בר"פ ויגש), אך הוא שמע ה' פעמים מהם וה' פעמים מהמליץ שבינותם.
וצ"ל דהוכרח הפדר"א לפרש דענין הנהגתו ברבנות היה רק דבר זה ולא הנהגה בכלל ברבנות ונענש בזה עפ"י מאמר חז"ל דהרבנות מקברת בעליה ומקצרת ימיו, יען שדרשו במ"ר ר"פ זו עה"פ ויוסף היה במצרים, ללמדך שאע"פ שזכה יוסף למלכות בכ"ז לא נתגאה על אחיו ועל בית אביו, וכשם שהיה קטן בעיניו מתחלה כשהיה עבד במצרים כך היה קטן בעיניו אחר שהיה מלך, ע"כ. הרי מבואר ההפך שלא נהג עצמו ברבנות כלל, ולכן ההכרח לפרש שחטא רק בזה ששמע מאחיו שאמרו על יעקב עבדך אבינו ולא אמר להם מידי, ותו לא, ודו"ק. –
והנה בסוטה י"ג ב' איתא, אמר רב יהודה אמר רב, מפני מה נקרא יוסף עצמות בחייו [כמו שאמר והעליתם את עצמותי מזה], ואין זה לשון כבוד לצדיקים [עיין מש"כ שם ובס"פ מקץ] מפני שאמרו לו אחיו עבדך אבינו ולא אמר להם מידי, ע"כ. מבואר שעבור עון זה נענש בעונש אחר ולא בקצור ימים, וצ"ל דלר' חמא ב"ר חנינא, בעל הדרשה שלפנינו, לא ניחא ההיא דרשה דרב יהודה אמר רב, משום דכיון דלשון זה דוהעליתם את עצמותי אמר יוסף בעצמו לא שייך זה עונש ובזיון, ולכן דרש שנענש בעונש קצור שנים, כמבואר.
ומזה תראה, כי הגירסא בסוטה שם בענין הדרשה שלפנינו ואמר רב יהודה אמר רב ואיתימא ר' חמא ב"ר חנינא מפני מה מת יוסף קודם לאחיו מפני שהנהיג עצמו ברבנות – אין זה גירסא נכונה אחרי דרב יהודה אמר רב דרש בענין אחר, וצ"ל הגירסא כמו שהיא לפנינו בברכות כאן א"ר חמא ב"ר חנינא, ודו"ק. .
(ברכות נ"ה א׳)
וצ"ל דהוכרח הפדר"א לפרש דענין הנהגתו ברבנות היה רק דבר זה ולא הנהגה בכלל ברבנות ונענש בזה עפ"י מאמר חז"ל דהרבנות מקברת בעליה ומקצרת ימיו, יען שדרשו במ"ר ר"פ זו עה"פ ויוסף היה במצרים, ללמדך שאע"פ שזכה יוסף למלכות בכ"ז לא נתגאה על אחיו ועל בית אביו, וכשם שהיה קטן בעיניו מתחלה כשהיה עבד במצרים כך היה קטן בעיניו אחר שהיה מלך, ע"כ. הרי מבואר ההפך שלא נהג עצמו ברבנות כלל, ולכן ההכרח לפרש שחטא רק בזה ששמע מאחיו שאמרו על יעקב עבדך אבינו ולא אמר להם מידי, ותו לא, ודו"ק. –
והנה בסוטה י"ג ב' איתא, אמר רב יהודה אמר רב, מפני מה נקרא יוסף עצמות בחייו [כמו שאמר והעליתם את עצמותי מזה], ואין זה לשון כבוד לצדיקים [עיין מש"כ שם ובס"פ מקץ] מפני שאמרו לו אחיו עבדך אבינו ולא אמר להם מידי, ע"כ. מבואר שעבור עון זה נענש בעונש אחר ולא בקצור ימים, וצ"ל דלר' חמא ב"ר חנינא, בעל הדרשה שלפנינו, לא ניחא ההיא דרשה דרב יהודה אמר רב, משום דכיון דלשון זה דוהעליתם את עצמותי אמר יוסף בעצמו לא שייך זה עונש ובזיון, ולכן דרש שנענש בעונש קצור שנים, כמבואר.
ומזה תראה, כי הגירסא בסוטה שם בענין הדרשה שלפנינו ואמר רב יהודה אמר רב ואיתימא ר' חמא ב"ר חנינא מפני מה מת יוסף קודם לאחיו מפני שהנהיג עצמו ברבנות – אין זה גירסא נכונה אחרי דרב יהודה אמר רב דרש בענין אחר, וצ"ל הגירסא כמו שהיא לפנינו בברכות כאן א"ר חמא ב"ר חנינא, ודו"ק. .
(ברכות נ"ה א׳)