1בכל גבולו סביב. המוכר את השדה לא מכר את החרוב המורכב ולא את סדן השקמה יאר"ל המוכר את השדה סתם לא מכר את האילנות הגדולות וחשובות שהם בעצמם ידועים למי הם ולא בטלו אגב שדה. , דאמר קרא ויקם שרה עפרון וגו' אשר בכל גבולו סביב, מי שצריך לגבול סביב, יצאו אלו שאין צריכין לגבול סביב יבר"ל שחשובות הן בפני עצמן, והבאור הוא, דעפרון מכר לו את השדה בסתמא, כדכתיב נתתי כסף השדה, וקמהדר לי' עפרון ארץ ארבע מאות וגו', ואפ"ה קנה אברהם כל האילנות כדכתיב ויקם שדה עפרון וכל העץ אשר בכל גבולו סביב ע"י קנית השדה סתם קנה גם את כל האילנות, והאי אשר בכל גבולו קרא יתירא הוא, דמצי למכתב וכל העץ אשר בשדה דהיינו בתוך גבולי השדה, ולמדרש אתא, מי שצריך לגבול אותן אילנות קנה שצריכין להיות להו גבול סביב שלא יערער אדם עליהן לומר בתוך שלי נטועים ושלי הם דהיינו כגון אילנות דקין שאין להם שם והדבר שכוח מי נטעם, לפיכך צריך לעשות להם גבול סביב, אבל כל חרוב המורכב וסדן השקמה גדולים הם וחשובים ואוושי מילתייהו וידוע של מי הן ובקרקע של מי הן נטועין ואין צריכין גבול, הלכך אינן בכלל השדה שמכר לו. .
(ב"ב ס"ט ב')
2בכל גבולו סביב. מאי סביב, אמר רב משרשיא, מכאן למצרים מן התורה יגפי' רשב"ם דהאי אשר בכל גבולו סביב מיותר, דהול"ל וכל העץ אשר בשדה ותו לא, אלא בא לרבות דהקונה את השדה קנה גם את המצרים וכל האילנות הנטועים במיצר, דמצרים בכלל שדה הן, דהכי משמע, סביב כל האילנות הנטועים בקרקע המיצר שהוא סביב השדה קנה אברהם, עכ"ל, כ"פ הרא"ש.
וע' בב"ח לחו"מ סי' רט"ו כתב וז"ל, ויש לתמוה מפני מה השמיטו הרי"ף ורמב"ם דין זה, ואפשר שהם היו מפרשים מכאן למצרים מן התורה לענין שצריך שיעשה מצרים סביב השדה אבל לא לענין מכירה, עכ"ל, ור"ל ואם לא כתב לו המצרים לא קנה אותם. –
והנה מה שכתב הוא לאפשר פרשו הרבה ראשונים לודאי גמור, וכן פירש הרמ"ה בחידושיו ורה"ג בס' מו"מ, ויותר מזה הדברים מבוארים ומפורשים במ"ר כאן, בזה"ל, א"ר מנין, תנינן, המוכר את שדהו צריך לכתוב את שדהו ואת סימניה, מהכא, השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב לאברהם למקנה, ע"כ, והנה לא תנינן כזה בשום מקום זולת מימרא זו דרב משרשיא, הרי ברור שכך הוא הפירוש בגמרא לא לענין קניה רק לענין כתיבה וציון, וא"כ ברור הוא שכך יפרשו הרי"ף ורמב"ם, ולכן השמיטו דין קנית המצרים.
ואף יש ראי' גם מסוגית הגמרא דכך הוא הפירוש ולא כרשב"ם דקונין את המצרים בכלל השדה, משום שחקרו בסוגיא דב"ב ס"ב ב' במצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי ולא מצר לו מצר רביעי אם קנה זה המיצר או לא, ולפי' רשב"ם קשה מאי ספק הוא זה אחרי דבסתם הוא קונה א"כ מאי איכפת לן אם מצר או לא מצר, אלא ודאי דאם לא פירש לו מפורש לא קנה המיצר, וחקרו באם מצר לו שלשה והשמיט הרביעי אם נגרר זה האחד אחר פירוש השלשה או כי בעינן באור כל הארבעה ובנשמט אחד לא קנה אותו, ודו"ק. .
(שם שם)