ואלה בני צבעון וגו'. כתיב ואלה בני צבעון ואיה וענה, וכתיב (פ' כ') אלה בני שעיר צבעון וענה, הא כיצד דדכאן משמע דענה הוא בן צבעון ובפסוק הקודם מבואר דהוא אחיו בן שעיר. , מלמד שבא צבעון על אמו והוליד ענה הוא"כ הי' אחיו ובנו ביחד. . ודילמא תרי ענה הוו, אמר קרא הוא ענה – הוא ענה דמעיקרא וכך משמע לי' לשון הוא הידוע מכבר, ועיין מש"כ בדרשא לקמן פ' מ"ג. –
ובתוס' הקשו איך קרי לי' בן שעיר והא לא מצינו בכל התורה שיקראו לבן אשתו בנו, וא"כ מאחר שילדתו אשתו מצבעון איך קורא לו בן שעיר, עכ"ל, ויש להעיר בזה ממה שתרגם אונקלוס [לגירסת רמב"ן] הפסוק דפ' פינחס ושם בת אשר סרח – ושום בת אתת אשר – סרח, הרי דקורא הכתוב לבת אשתו בתו, וא"כ קורא נמי הכא לבן אשתו בנו, דמאי נ"מ בן אשתו או בת אשתו, ודו"ק. .
(ב"ב קט"ו ב')
ובתוס' הקשו איך קרי לי' בן שעיר והא לא מצינו בכל התורה שיקראו לבן אשתו בנו, וא"כ מאחר שילדתו אשתו מצבעון איך קורא לו בן שעיר, עכ"ל, ויש להעיר בזה ממה שתרגם אונקלוס [לגירסת רמב"ן] הפסוק דפ' פינחס ושם בת אשר סרח – ושום בת אתת אשר – סרח, הרי דקורא הכתוב לבת אשתו בתו, וא"כ קורא נמי הכא לבן אשתו בנו, דמאי נ"מ בן אשתו או בת אשתו, ודו"ק. .
(ב"ב קט"ו ב')