הסתר אסתיר. שאלו פפונאי לרב מתנה, רמז לאסתר מן התורה מניין, אמר להו, ואנכי הסתר אסתיר כגכמה פירושים ובאורים ורמזים נאמרו בבאור אגדה זו. ולי נראה פשוט עפ"י הדרשה הבאה והסתרתי פני מהם ביום ההוא, אמר הקב"ה, אעפ"י שהסתרתי פני מהם – בחלום אדבר בו, ופירש"י ביום ההוא קדייק, ביום ולא בלילה, שמראים לו חלום כדי שיתפלל על הדבר, עכ"ל. ור"ל דכשעתידה לבא איזו גזירה וצרה חלילה מראה הקב"ה את הדבר למי שראוי בחלום הלילה כדי שיתפלל ויתבטל הגזירה. והנה איתא במדרשים על הפסיק באסתר ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, מאין ידע – בעל החלום הגיד לו [והובא בפירש"י שם], וזהו ששאלו, אסתר מן התורה מניין, כלומר ענין אסתר ומקריה, שיודיע הקב"ה דבר גזירה בחלום כדי שיתפללו, איפה רמוז בתורה, והשיב רב מתנה, ואנכי הסתר אסתיר, וצ"ל וגומר, שסמך על יתר לשון הפסוק ביום ההוא, ועפ"י הדרשה על אותו הלשון בחלום אדבר בו, וכמש"כ, ויען כי עיקר המגילה נקראת ע"ש אסתר, לכן תלו השאלה על שמה, ואף רב מתנה כיון להשיבם בערך לשון נופל על לשון הסתר אסתיר, ודו"ק. .
(חולין קל"ט ב')
(חולין קל"ט ב')