ועשית מזבח. א"ר אלעזר, מזבח – מזיח, מזין, מחבב, מכפר אמזיח גזירות רעות מעל ישראל, מזין – שהעולם נזון בזכות קרבנות שבאים מן המזון וגורמים לו ברכה, ומחבב את ישראל לאביהם שבשמים ומכפר עונותיהם, וכל זה דריש בדרך נוטריקון משם מזבח, אמנם כבר הראנו לדעת כמה פעמים כי בדרשות כאלו שבגמרא על הרוב יש להם לתז"ל איזה דיוק והערה באותו הלשון שאינו מתישב לפי פשוטו משום דאל"ה מה מכריחו לדרוש, וכאן לא נתבאר מה קשה להו לחז"ל בשם מזבח אשר שרשו משם זבח ונקרא כן על שם שזובחין עליו, והוא כמו השם משכן, מקדש וכדומה. וי"ל דעיקר הדרש מוסב על שם מזבח הזהב שעליו היו רק מקטירין קטורת ותו לא, ולפי"ז קשה מאי שייך לקראו מזבח אחרי שאין לו כל יחס ושייכות לזבחים, אלא הו"ל לקראו בשם מקטר, וע"ז דריש אותו בנוטריקון ע"ש המעלות והסגולות שיש לו, כדמפרש. . (כתובות י׳ ב׳)
מקטר קטרת. אמר ר' שמעון בן לקיש מתקטר בקטורת אין כתיב כאן אלא מזבח מקטר קטורת, מלמד שהמזבח היה מקטיר את הקטורת בר"ל שהיה נקטר באש של מעלה בלי סיוע אש של מטה, ולפנינו בירושלמי הלשון מקטר קטורת אין כתיב כאן אלא מקטר קטורת וכתב בקרבן עדה שצ"ל מזבח למקטר קטורת וכו', ובפני משה כתב דטעם הדיוק הוא מדלא כתיב מקטר בפת"ח אלא בחיר"ק, אבל האמת הוא דדרשה זו איתא במ"ר פ' צו, ושם איתא הלשון מתקטר בקטורת אין כתיב כאן אלא מקטר קטורת וכו' וכן צ"ל בירושלמי שלפנינו, וכן העתקנו. ומה שראה רשב"ל בכלל להוציא ממשמעות הלשון מקטר קטורת יתכן לומר דהוא לשיטתיה בבבלי סוף חגיגה כ"ז א' שאין האור שולט במזבח הזהב אע"פ שצפויו רק כעובי דינר זהב, ויש בתנחומא שהיה משה תמה על זה ואמר אי אפשר שלא ישרף העץ ואמר לו הקב"ה כך דרכי באש של מעלה אש אוכלה אש ואינו מכלה כדכתיב והסנה איננו אוכל, ע"כ. הרי מבואר דהיה המזבח נזון באש של מעלה, ולכן דריש הלשון מקטר קטורת שיהיה מכוון לענין זה. . (ירושלמי חגיגה פ"ג ה"ח)