ותשב בפתח עינים. א"ר אלכסנדרי, מלמד שהלכה וישבה לה בפתחו של אברהם אבינו, מקום שכל עינים צופות לראותו יגע"פ מדת הכנסת אורחים שהיתה רגילה הרבה בביתו, כמש"כ בפ' וירא. ונראה דדריש כן משום דזולת מקום זה לא מצינו בשום מקום שם מקום הנקרא עינים, וזהו טעם כל הדורשים בדרשא זו ובהבאה. , ר' חנין אמר רב, מקום הוא ששמו עינים, וכן הוא אומר (יהושע ט״ו:ל״ד) תפוח והעינים ידיש להעיר שאינו מביא ראי' לדעתו זו, אחרי דבכתוב שם מבואר דמקום זה הי' סמוך לעיר עדולם, וכאן בפרשה מבואר שבא יהודה עד איש עדולמי, א"כ היו שני המקומות סמוכים, ומכוונים הענינים, ודו"ק. , רבי שמואל בר נחמני אמר, שנתנה עינים לדבריה כשתבעה, אמר לה שמא נכרית את, אמרה ליה גיורת אני, שמא אשת איש את, אמרה ליה פנויה אני, שמא קיבל בך אביך קדושין, אמרה ליה יתומה אני, שמא טמאה את, אמרה ליה טהורה אני טווזהו הפי' שנתנה עינים לדבריה, כלומר, שנתנה דוגמא ופתח היתר להספיקות ששאל וכדמפרש, וע"ע מענין אגדה זו בחא"ג מהרש"א. . (שם שם)
ותשב בפתח עינים. וכי אפשר כן. והלא אפילו זונה שבזונות אינה עושה כן טזלישב במקום מגולה ופרוץ מרובה, שכך פירושו של פתח עינים לפי פשוטו, ולא ניחא לי' לפרש דשם מקום הוא, יען דלא מצינו זולת מקום זה עוד מקום בכל המקרא שם מקום הנקרא פתח עינים. , אלא שתלתה עיניה לפתח שכל העינים מצפות לו, אמרה לפניו, רבון העולמים, אל אצא ריקם מן הבית הזה יזנסמך על מ"ש באגדות דכל מגמתה בזה היתה להעמיד בנים מיהודה להקים זרע ושם לבעלה המת, ועיין בדרשא הקודמת. . (ירושלמי סוטה פ"א ה"ד)