אך את הזהב. מדאורייתא צריך חטוי כלי מתכות בטומאה חדשה, ושמעון בן שטח גזר אפילו בטומאה ישנה, מאי טעמא, משום גדר מי חטאת כהטומאה חדשה נקראה כלי שלא נשתנתה מצורתה מכפי שהיתה בעת טומאתה וטומאה ישנה היא ששברן וריתכן ועשה מהן כלים חדשים. וענין הגזירה משום גדר מי חטאת הוא משום דאל"ה מי שיטמא אצלו כליו לא ירצה להמתין ז' ימים לחטותם במי חטאת רק ישברם ויעשה מהן כלים חדשים וישתכח תורת מי חטאת.
. (שבת ט"ז ב')
אך את הזהב. בכלים איירי, או אינו אלא אפילו גולמים, הרי אני דן, מתי ישראל מטמאין והרוגי מדין מטמאין, מה בשתי ישראל כלים מטמאין ולא גולמים אף בהרוגי מדין כלים מטמאין ולא גולמים כוובמתי ישראל כתיב מפורש והזה על הכלים, ועיין בחולין כ"ה ב' בטעם הדבר.
[ספרי].
אך את הזהב. מכאן שצריך להעביר החלודה כזקודם ההגעלה, ולכן אם יש בכלי גומות שאינו יכול לנקותם אין מועיל לה הכשר, ודרשה זו הובאה בפירש"י כאן וברא"ש פ"ב דפסחים בשם הספרי ולפנינו בספרי כאן ליתא דרשה זו. וטעם הדיוק מלשון זה, משום דמשמע ליה אך את הזהב לבד תעבירו באש ולא הנוסף ודבוק לו דהיינו חלודה.
[ספרי].