1צדיק תמים. ולהלן כתיב (ז' א') ויאמר ה' לנח וגו' אותך ראיתי צדיק לפני, א"ר ירמיה בן אלעזר, מלמד שמקצת שבחו של אדם אומרים בפניו וכולו שלא בפניו יבר"ל דהקב"ה בדברו אתו לא אמר לו אותך ראיתי צדיק תמים, וטעם הדבר שאין אומרים כל שבחו של אדם בפניו הוא משום דנראה כמחניף, ואע"פ דבהקב"ה לא שייך טעם זה, אך בא להורות נמוסי דרך ארץ לאנשים. .
(עירובין י"ח ב')
2צדיק תמים. צדיק במעשיו, תמים בדרכיו יגי"ל דלא ניחא ליה לפרש דהשם תמים הוא תואר להשם צדיק שהיה תמים בצדקתו, דס"ל כמ"ד בדרשא בסמוך בדורותיו לגנאי, שלא היתה צדקתו שלמה נגד צדקת אברהם יצחק ויעקב, וא"כ א"א לפרש תמים בצדקתו, דזה משמע שלא היה כל חסרון ומגרעת בה, וכמו דדרשינן בפרה אדומה תמימה – תמימה באדמימות, שאפילו רק שתי שערות שחורות פוסלין בה. וגם פיסוק הטעמים שעל תיבות אלו מורה שהשם תמים אינו מוסב על השם צדיק.
ומה שלא אמר להיפך צדיק בדרכיו תמים במעשיו, נראה דמכוין ללשון הפ' בתהלים ט"ו הולך תמים ופועל צדק, הרי דלהליכה [היינו דרך] יתיחס התאר תמים ולמעשים התאר צדק. .
(ע"ז ו' א')
3תמים. מלמד שנולד נח מהול ידנראה באור דרש זה ע"פ מ"ש בנדרים ל"א א' גדולה מילה שבכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא תמים עד שמל עצמו שנאמר התהלך לפני והיה תמים וסמיך ליה ואתנה בריתי ביני ובינך, ומכיון שמתואר נח מהקב"ה בשם תמים למד מזה שנולד מהול, אחרי דבלא זה לא נקרא תמים. [אדר"נ פ"ב].
4בדרתיו. מהו בדרתיו, רבי יוחנן אמר, בדורותיו ולא בדורות אחרים, וריש לקיש אמר, בדורותיו וכל שכן בדורות אחרים טולמ"ד ולא בדורות אחרים הפירוש הוא שאם היה בדורות צדיקים לא היתה צדקתו שלו נחשבת, ולמ"ד וכש"כ בדורות אחרים הכונה שאם היה בדורות של צדיקים היה לומד ממדותיהם, בעוד שעתה רואה אך במעשה הרשעים.
ולא נתבאר מי דחקו לר' יוחנן לפרש לגנאי בעוד שאפשר לפרש לשבח, וי"ל דר"י לשיטתיה במ"ר אמר שם דנח מחוסר אמנה היה שלא האמין במבול ולכן לא בא אל התבה כל זמן שלא שטף המבול, יעוי"ש דלמד כן, א"כ לדידיה באמת לא היתה בו שלמות האמונה כמו בצדיקים זולתו, וא"כ קשה הלשון צדיק תמים היה בדורותיו, ולכן הסיב הלשון בדורותיו ולא בדורות אחרים להורות בזה על מניעת שלמות צדקתו, וע"ע מש"כ לקמן פסוק ט"ז אות כ"ב. –
ודע דמסדר התפלה למוסף דר"ה כפי הנראה הכריע כמ"ד בדרותיו לגנאי, שכן כתב שם, וגם את נח באהבה זכרת ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים בהביאך את מי המבול לשחת כל בשר מפני רוע מעלליהם על כן זכרונו בא לפניך, והלשון על כן אינו מבואר על מה סובב ונמשך, אמנם אם מכוין להדרשא בדורותיו לגנאי יתפרש הלשון והענין שנח בזכות עצמו לא היה כדאי להפקד בדבר ישועה, ורק כשזכר הקב"ה מעשיהם הרעים של אנשי דורו זכר אותו לטובה, שלעומתם היה צדיק, ומוסב לפי"ז הלשון על כן אל הלשון מפני רוע מעלליהם. ולפי המבואר בירושלמי ע"ז פ"א ה"ב ובויק"ר ר"פ כ"ט דמסדר התפלה אתה זוכר הוא רב, וידוע דר' יוחנן קיבל מרב,.
(חולין צ"ה ב' ורמב"ם בהקדמה ליה"ח], א"כ אזיל ר' יוחנן בשיטת רב רבו. –
ומה שכתוב בדרותיו ולא בדורו, כתב בספורנו מפני שהיה במקצת דורי של מתושלח ושל למך, ולדעתי אין זה מספיק, שהרי כל אדם בהמשך ימי חייו יש לו דור כביר ממנו וצעיר ממנו לימים. ואמנם אפשר לומר דבא לשון זה לרמז מש"כ הרמב"ם במורה בפרק מ"ז מחלק שני, שאורך השנים של הדורות הראשונים שבתורה היה רק ביחידים הנזכרים בתורה ושאר בני אדם בדורות ההם היו חיים בערך מספר השנים הרגילים אצלנו, יעו"ש, ורמב"ן ס"פ בראשית השיג עליו בדברים קשים, וממה שכתבנו יש סמוכים לדעת הרמב"ם, דלכן כתיב בנח בדורותיו, מפני שבאורך שנות חייו ראה כמה וכמה דורות מאנשים המונים שעברו, ובכולם אחז בצדקתו וישרו. .
(סנהדרין ק"ח א')