כי פתח תפתח. אין לי אלא לעניי עירך, לעניי עיר אחרת מניין, ת"ל פתח תפתח – מכל מקום כגעיין מש"כ בריש אות הקודם וצרף לכאן.
.
(ב"מ ל"א ב')
(ב"מ ל"א ב')
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · דברים · פרק 15 · פסקה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והעבט. מאי פרוזבול, א"ר חסדא, פרוז בולי ובוטי, בולי אלו עשירים דכתיב (פרשת בחקתי) ושברתי את גאון עוזכם ותנא רב יוסף אלו בולאות שביהודה, בוטי אלו עניים, דכתיב והעבט תעביטנו כדכבר בארנו לעיל בפסוק ג' בדרשה תשמט ידך מענין פרוזבול, וכאן מפרש רק ענין השם פרוזבול, והוא כי פרוז באורו תקנה, ור"ל כי הפרוזבול הוי תקנה לעשירים שלא יפסידו משמיטת שביעית, וגם תקנה לעניים שלא ימנעו העשירים להלוות להם מיראת השמטת שביעית, ולכן נקרא בשם מורכב זה שהוא קרוב לבאור ענין זה, כי הט' מתחלף בל' שהם ממוצא אחד [דטלנ"ת], ובולי אין הפירוש רק עשירים בממון אלא בולי פירושו גם אנשים נכבדים ומצויינים ובכללם גם עשירים וכהוראת הפסוק שהביא ובוטי פירושו גם אנשים קטני המעלה ובכללם גם עניים, ועיין בחא"ג.
.
(גיטין ל"ז א')
(גיטין ל"ז א')
והעבט תעביטנו. ת"ר, העבט – זה שאין לו ואינו רוצה להתפרנס מן הצדקה שנותנין לו לשם הלואה וחוזרין ונותנין לו לשם מתנה, העביטנו – דברה תורה כלשון בני אדם כהולאפוקי ממ"ד דהכפל לשון משמיענו דמי שיש לו ואינו רוצה להתפרנס משלו צריך לפרנסו מן הצדקה או בדרך הלואה כמו מי שאין לו ואינו רוצה להתפרנס מן הצדקה, אלא זה שיש לו ואינו רוצה להתפרנס משלו אין נזקקין לו.
.
(כתובות ס"ז ב')
(כתובות ס"ז ב')
די מחסרו. מלמד שאתה מצווה עליו לפרנסו ואי אתה מצווה עליו לעשרו כונראה דדריש מלת די מחסרו – רק מה שיחסר לו, ואמנם מי שרגיל בסוס ועבד נקרא ג"כ שחסר לו, וכפי שיבא בסמוך.
.
(שם שם)
(שם שם)
די מחסרו וגו'. ת"ר, יתום שבא לישא אשה, שוכרין לו בית ומטה וכל כלי תשמישו ואח"כ משיאין לו אשה, שנאמר די מחסרו אשר יחסר לו, די מחסרו – זה בית, אשר יחסר – זה מטה ושולחן, לו – זו אשה, וכן הוא אומר (פ' ב' בראשית) אעשה לו עזר כזעיין ביו"ד סי' ר"נ ס"א ובש"ך מחלוקת האחרונים אם ערך צדקה כזו הוא רק חיוב בגבאי צדקה מקופת צדקה או גם כל יחיד מחוייב בה, ולדעתי הדבר פשוט דקאי גם על כל יחיד, דהא פסוק זה הוא צווי לכל יחיד כשאר מצות, וכמ"ש פתח תפתח את ידך, ואין חילוק בין מצוה זו למצות ציצית ותפילין ופסח וסוכה ולולב וכל התורה כולה שכל יחיד חייב בה, ותמיהני שלא העירו בדבר פשוט כזה.
ומה שהביאו אלה הפוטרים יחיד מצדקה כזו ראיה ממ"ש בכאן אמרו עליו על הלל הזקן שלקח לעני בן טובים סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו, ואם היה זה חיוב מוחלט על כל אדם לא היו מציינים מעשה הלל, הנה לבד שי"ל דזולת הלל חשבו שאין העני מוכרח לכך, אך גם י"ל דעיקר כונת הגמרא לסוף הספור שפעם אחד לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ בעצמו שלשה מילין, דזה באמת מעלה יתירה בהלל. וע' ברמב"ם פ"ז ממתנ"ע משמע מדבריו ג"כ דערך צדקה המבואר לפנינו הוא חיוב על כל אדם יחיד. .
(שם שם)
ומה שהביאו אלה הפוטרים יחיד מצדקה כזו ראיה ממ"ש בכאן אמרו עליו על הלל הזקן שלקח לעני בן טובים סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו, ואם היה זה חיוב מוחלט על כל אדם לא היו מציינים מעשה הלל, הנה לבד שי"ל דזולת הלל חשבו שאין העני מוכרח לכך, אך גם י"ל דעיקר כונת הגמרא לסוף הספור שפעם אחד לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ בעצמו שלשה מילין, דזה באמת מעלה יתירה בהלל. וע' ברמב"ם פ"ז ממתנ"ע משמע מדבריו ג"כ דערך צדקה המבואר לפנינו הוא חיוב על כל אדם יחיד. .
(שם שם)
אשר יחסר לו. ואפי' סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו כחר"ל אף שאינו חסר זה לרוב בני אדם, וזה מדוייק בלשון אשר יחסר לו, ועיין מש"כ באות הקודם.
.
(שם שם)
(שם שם)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad