מחטב עציך וגו'. הנתינים גזר משה על חתונם לההוא דרא שנאמר מחוטב עציך וגו' ואתא דוד וגזר עלייהו לכולי דרי חהנתינים הם הגבעונים שנתגיירו בימי יהושע ובזה הטעוהו ליהושע כנודע בכתוב, ולכן נתנם לחוטבי עצים למזבח כדכתיב (יהושע ט׳:כ״ז) ויתנם יהושע ביום ההוא לחוטבי עצים ולשואבי מים, ועל שם נתינה זו נקראו נתינים, ודוד המלך גזר עליהם שלא להתחתן בהם מפני שהכירם לאכזרים ואין זה ממדות ישראל כשרים זרע אברהם [ע"ל בפ' ראה בפ' י"ג י"ח ונתן לך רחמים], ואמר כאן על זה דגם כאלה שהיו בימי משה, כלומר עבדים שנתגיירו שלא לשם שמים רק לשם איזו פניה, גזר משה עליהם שלא להתחתן בהם, ומדייק זה מדקרינהו לחוטבי עצים ושואבי מים באנפייהו ש"מ לאו בכלל ישראל הם ולאו בכלל גרים אלא עבדים ועבדים פסולים נינהו, ואמנם הוא גזר רק לאותו הדור, מפני שהיה חושב שלדורות הבאים ישתנה טבעם מלהיות אכזרים, אבל דוד שכבר ראה דורות הבאים והכירם בכ"ז לאכזרים גזר עליהם עד עולם, כך נראה לפרש.
.
(יבמות ע"ט א')
(יבמות ע"ט א')