פרעה קצף. א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן, הקציף הקב"ה אדון על עבדיו לעשות רצון צדיק, ומנו – יוסף, דכתיב פרעה קצף על עבדיו וגו', ושם אתנו נער עברי אמה שמביא פסוק ושם אתנו לא נראה כל הכרח, דהא כל הענין הפרשה הקודמת והזאת מורה על כונת הענין, ובאמת בש"ס כת"י ובדפוסים ישנים לא הובא פסוק זה. ובמ"ר איתא הלשון הקציף הקב"ה אדונים על עבדיהם, וי"ל דמכוין גם לקצף פוטיפר על יוסף, כדכתיב בפ' וישב ויהי כשמוע אדוניו ויחר אפו, וע"י נסתבב שנתנו ליוסף בבית האסורים והכרתו עם שר המשקים והמשך הענין. אמנם עם כ"ז לא נראה אותו גירסא, משום דא"כ הו"ל להביא גם הפסוק ההוא כמו שמביא הפ' פרעה קצף. . (מגילה י"ג ב')