קריאה במקור

אבן עזרא על חגי · פרק 2 · פסוק 14

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ויען - הטעם ישראל המביאים קרבן חטאת על שגגתם מזידים אשמים בדברים קשים, שהם חמורים ולא היו נזכרים מהם ויביאו קרבן על דבר שנעלם והם עושים שלא כהוגן בדעתם בזדון, גם הכהנים דבר הטהרה והטומאה, על כן אמר חגי: כן העם הזה - הם הכהנים, וכן הגוי הזה - הם ישראל זה וכן כל מעשה ידיהם.
2
ואשר יקריבו - במזבח לפני וזהו שם טמא הוא. והנה התברר כי אין כח בקודש לקדש מה שלא היה קדש על ידי מגע אמצעי, ככח טמא נפש לטמא, וזה היה דרך משל דרך נתן אל דוד שתפסו בדבריו ואמר לו: אתה האיש ויען גם נכון הוא להיות המשל, בעבור שהם בונים בתים לשבתם ובית השם חרב על כן אחריו.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Ibn Ezra on Haggai -- Daat
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra/full-text/eben-ezra/hagai

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 14dad6371d6f0fdbc9103664fa186a825fedaa5c3264c754dc79e944061ffd37