קריאה במקור

קראתי בכל לב · חיי שרה · פרק 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
בשיבה טובה
2
וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. תיאור יציאת אברהם מן העולם מפורט מאוד ומקרין נחמה גדולה. אברהם מגיע לגיל שיבה, והוא זקן ו"וּשְׂבַע יָמִים". השובע הרמוז כאן, המלאות, ההיאספות אל עמיו — כל אלה גורמים למדרש לדבר על המוות ועל ההבדל בין פטירת אדם זקן לפטירתו של צעיר.
3
מה בין מיתת נערים למיתת זקנים?
ר' יוחנן אמר:
הנר הזה בשעה שהוא כבה מאיליו יפה לו ויפה לפתילה, ובשעה שאינו כבה מאליו רע לו ורע לפתילה,
רבי אבהו אמר:
התאינה הזו בשעה שהיא נלקטת בעונתה יפה לה ויפה לתאינה, ובשעה שהיא מתלקטת שלא בעונתה רע לה ורע לתאינה (בראשית רבה, סב).
4
המדרש פותח בשני משלים. המשל הראשון הוא משל הנר הדולק והפתילה: הנר דולק כל עוד יש שמן בנר. הבעירה מכלה את השמן, ובסופו של דבר גם הפתילה מתעכלת ומתכלה. אומנם, נר יכול לכבות לא רק כשמתכלה האנרגיה המזינה את חיותו, הוא יכול לכבות מרוח שאינה מצויה, הוא יכול לכבות כי מישהו שפך את השמן. והוא יכול לכבות מפני שהפתילה התבררה כעשויה מחומרים שאינם מספיגים היטב את השמן. על כן המדרש מדבר על נר שהוא כבה מאליו. הנמשל הוא של מיתה שיש בה מיצוי של הפוטנציאל ושל כילוי טבעי בתהליך מתמשך המוליך אל הסוף המתבקש. במיתה כזו יש תחושת מימוש ומיצוי אך יש בה גם אורות עמומים של סוף, של התרחקות מעוצמות של הארה חזקה, מהיות המאור הגדול, תהליך של היחלשות, וגם ביטול איטי של הקשר בין הפתילה והשמן. בין התאוות והגוף והחומר, לנשמה.
5
המשל השני הוא משל התאנה. בשונה מן הנר שמתאר את החיים ככילוי חומרים ואנרגיות, המוות המתואר באמצעות סיפור התאנה הוא סיפור של הבשלה. החיים מתוארים כהתכוננות לבאות, וכזמן של התמלאות וחינניות מתגברת אבל גם כריצה מהירה ובלתי מתפשרת עד הסוף. כשהתאנה מגיעה לשיאה עסיסית ומתוקה היא נקטפת על מנת שתוכל לממש את ההבטחה הגלומה בה.
6
במשל הנר הדעיכה היא טבעית ונראית כתוצאה הכרחית של התמשכות הדלקה, רק הפרעה לא צפויה למהלך הדלקה עשוי לגרום להחמצת הפוטנציאל. ואילו במשל התאנה המוות נעשה על פי רוב על ידי מעורבות חיצונית, מישהו צריך לבוא ולקטוף אותה וגם לדייק בעיתוי. עליו לכוון את הקטיף כך שלא יהיה מוקדם מדי, שאז התאנה בוסרית ומרירה, ולא מאוחר מדי כשהיא מתחילה להתליע. בלי היד הקוטפת — התאנה תנשור מהעץ ותרקיב — במקום להיאכל בשיא מתיקותה ולמלא את ייעודה.
7
המוות במשל הנר הוא סוף, ואילו במשל התאנה הוא יריית הפתיחה. במשל הנר המוות מגיע לאחר דעיכה וגסיסה, ואילו במשל התאנה הדשנה ומלאת הנחת והשובע המוות הוא גדיעה של רצף הולך ומתמלא.
8
מכאן שיש לפנינו גם שני תיאורי זקנה — האחד הוא תיאור של התבלות, השני תיאור של השבתה: סוג אחד של זקנה מתואר כתופעה של בלאי מתמשך של איברי הגוף השונים, של מערכות ומנגנונים פנימיים, התכחשות החומר. התיאור השני הוא תיאור שלפיו הגוף ברגע מן הרגעים פשוט מושבת, מתוכנת להזדקן, מערכת ההפעלה והמנגנון המוביל למוות יופעלו בדיוק ברגע הנכון לאותו אדם. שני התיאורים הללו משקפים תיאורים ידועים במחקר הזיקנה.
9
ההשקפה הקלאסית היא שההזדקנות מתרחשת בשל בליה אקראית. ההשקפה החדשה ביותר היא שההזדקנות מסודרת יותר ומתוכנתת בגנים... מינים מסוימים של במבוק למשל, יוצרים סבך שיחים עבה שגדל ומשגשג במשך מאה שנה, פורח כולו בבת אחת ואחרי כן מת. הרעיון שהיצורים החיים מושבתים ולא מתבלים מקבל חיזוק בשנים האחרונות (להיות בן תמותה, אטול גוואנדה, עמ' 34).
10
איזה משני סוגי הזקנה חווה אברהם? המדרש אינו מכריע. הוא קובע שכל אחת משתי הדרכים היא דרך למות שבֵע. האלטרנטיבות לשתי הדרכים — כשאין קמילה טבעית, או כשאין הבשלה מלאה — אינן מלהיבות.
11
היום, כשתוחלת החיים שלנו גדלה עוד ועוד, אנחנו כבר יצורים יוצאי דופן שמאריכים ימים הרבה מעבר לקצוב להם. המוות שאנחנו מדברים עליו היום כבר איננו לא של נר כבה ולא של תאנה נקטפת. לעיתים קרובות המוות אינו טבעי אלא מוארך בעזרת אמצעים מלאכותיים — מכשירים או תרופות. כמובן שהארכת תוחלת החיים היא לברכה, ומקנה עוד שנים של הנאה מהמשפחה. אך תופעת הזקנה שינתה את פניה והפכה להיות אוסף של מחלות שכל אחת מקבלת טיפול הולם כנהוג בעולם המודרני. איש לא מעז להביט בפני הזקן ולומר לו שאוסף הפרטים הללו הם הם זקנותו. לפעמים נדמה שהזקן הולך לאיבוד בתוך שפע התרופות והסיוע שהוא מקבל, ולא תמיד מקנים לו כל אלה את היכולת להתענג על המשפחה, להיות שבע ומדושן ומלא נחת, ולהעביר את המסורת הלאה.
12
תיאור פטירתו של אברהם מן העולם מזכירה לנו את הצורך גם להישיר מבט אל הזקנה, לכבד אותה ואת פניה השלמות.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Koren Edition 2022
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
http://www.sefaria.org/texts
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f