קריאה במקור

קראתי בכל לב · ראה · פרק 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
הפרוזבול וטכנאי ההלכה
2
ביום האחרון של אלול, בסופה של שנה שלמה של שמיטת קרקעות, חלה שמיטת כספים. שמיטת כספים היא המצווה לשמוט את כלל החובות ולשכוח מהם "וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ... כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'" (דברים ט"ו, ב). לשחרר את החייבים מעול התשלומים ואולי לאפשר להם פתיחת דף חדש. התורה לא ביארה מפורשות את הטעם למצווה הזו אך מן ההקשר ניתן ללמוד על השאיפה למיגור העוני ולשוויון הזדמנויות.
3
אלא שאליה וקוץ בה: על מנת שאנשים ישמטו את חובותיהם, אנשים אחרים צריכים להיות חייבים להם. וכדי שאחרים יהיו חייבים להם, הם צריכים לפתוח את ידיהם ולהלוות מממונם. כל שמיטת הכספים מתחילה מאנשים טובים שנתנו הזדמנות ראשונה לאחרים, הסכימו לתת סכום בסיסי לפתיחת עסק ותמכו בניסיון לגדול. בלעדי האנשים האלה אין שמיטת כספים. עכשיו, האנשים הטובים הללו מתבקשים להיות עוד יותר טובים, ולזנוח את הגביה של החוב.
4
התורה מבינה שרוב האנשים יתקשו במצווה הזו ופשוט לא ילוו לאדם אחר מחשש שכספם לא יושב. אומנם יש מצוות עשה ברורה להלוות כספים (ספר המצוות לרמב"ם, מצווה קצז), וככל מצווה גם לה יש גדרים. אבל מדובר במצווה המסורה להחלטתו הנדיבה של המלווה.
5
התורה בחרה להתמודד עם הקושי הזה בדרך של אזהרה: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ" (שם, ט). התורה מזהירה אותנו שנמשיך להלוות כרגיל על אף השמיטה הצפויה. התורה צפתה שזה מה שיתרחש ונראה שזה מה שהתרחש.
6
סוף דבר, יום הגיע והלל הזקן "ראה שנמנעו העם מלהלוות". הקושי להלוות הוא אמיתי, לקראת שנת השמיטה החשש ממחסור גובר. ואין זה זמן ראוי לחלק כספים. "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ" (קהלת ב', יד) ו"הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ" (קהלת, ב', יד). מן הצד השני, לא ניתן לתת לקיפאון בהלוואות להיוותר כמצב הטבעי. הלוואות הן הדם הזורם בעורקי השוק. ובעיות תזרימיות הן חסם שוק שמשמעותו קריטית. לכן מחליט הלל הזקן לעשות מעשה ולתקן פרוזבול.
7
שטר הפרוזבול גורם לכך שאת החובות יהיו חייבים להחזיר למרות השמיטה. דבריו של הלל הזקן נשמעים תמוהים ומחודשים, כיצד ניתן להחליט בהינף רעיון למחוק מצווה שלמה מן התורה?
8
התשובה היא שהלל לא מחק מצווה אלא מצא את האפשרות להשתמש ב"מסלול חריגים" קיים. המשנה במסכת שביעית קובעת שהשביעית אינה משמטת את כלל החובות. הכול תלוי באופי החוב. כך למשל, הקפת החנות אינה משמטת, זה איננו חוב בגין הלוואה, כאן מדובר על תמורה. שכר שכיר אינו משמט באותה מידה. בקטגוריה אחרת ישנם חובות נוספים שאינם משמטים כדוגמת קנסות בגין עברות: מפתה, מוציא שם רע וכדומה. חוב אחר שאינו נשמט הוא "המוסר שטרותיו לבית דין" (משנה, שביעית פ"י מ"ב). כאשר אדם מפעיל את גלגלי מערכת הגבייה ומעביר לבית הדין את האחריות לגביית חובותיו מן הלווה אנו רואים בחוב כ"גבוי". חזקה על בית הדין שהממון יגיע לבעליו. ברגע העברת הנטל למערכת הגבייה נגדע ההקשר המקורי ונפסק הקשר האישי בין הצדדים כלווה ומלווה. מכאן ואילך, החוב הופך להיות 'פסק דין' שיש לבצעו ולא הלוואה שנשמטת.
9
הלל לא עבד עם טיפקס ולא עשה delete למצווה שלמה מן התורה. הוא פשוט זיהה במקרה החריג של "המוסר שטרותיו לבית דין" אפשרות לפתרון הבעיה העמוקה של ההלוואות. הלל סבר שניתן לדרוש מכל אחד ואחד לקחת שטר ולציין שהוא מעביר באמצעותו את כלל החובות של החייבים לו לגבייה באמצעות בית הדין. מכאן ואילך החובות לא יישמטו. מנקודת מבט זו, הרעיון של הלל הוא אומנם קצת מתחכם אבל איננו אלא ניצול של אפשרות חוקית ולגיטימית מן הבחינה ההלכתית. אדם יכול להעביר את כל הפירות שלו דרך החלון הביתה כדי שלא יתחייבו במעשרות מפני ש"לא ראו את פני הבית". אדם יכול למכור את בהמתו לגוי כדי לא להתחייב לתת את הבכור הנולד לה לכהן. אדם יכול לגבות ריבית האסורה מן התורה על ידי היתר עסקה ולהחזיק חמץ בפסח אם הוא מוכר את החמץ. לא כל האפשרויות הללו דומות ולא כל המסלולים מבוססים על אותה טכניקה הלכתית. אבל המשותף לכולן הוא שאדם יכול להתייחס אל ההלכה כשם שאנשים מתייחסים אל מערכת המיסוי. אומנם אנו מכירים בחשיבותה לכלכלת המדינה אבל איננו שמחים לרוץ ולשלם את המוטל עלינו. על מנת למנוע את נזקי המס אנחנו פונים לרואה חשבון ובדרך לגיטימית וחוקית לגמרי חומקים ככל שניתן מתשלום המס החשוב הזה. יש לזה אפילו שם: "תכנון מס". בהקבלה גם בהלכה יש אפשרות ל"תכנון הלכה". אפשר לתכנן את ההלכה כך שקיומה לא יהיה קשה לנו מדי.
10
גם הגמרא מקשה כיצד יכול היה הלל לתקן תקנה המבטלת מצווה מפורשת מן התורה, ומבארת שכיוון ששמיטה בזמן הזה נוהגת רק מדרבנן אין מדובר בביטול מצווה ממש. ולכן ניתן לכתוב פרוזבול ובאמצעותו לגבות את כלל החובות "כאילו" שאין שמיטת כספים בתורה (גיטין לו ע"א). השאלה בגמרא מפתיעה מפני שהלל לא עקר מצווה. הוא פיתח רעיון. והתשובה איננה התשובה הפשוטה הזו אלא תירוץ המורה מדוע ניתן לבטל את המצווה. ונראה שמבחינת חז"ל אכן יש כאן עקירה של דבר מן התורה, אף שעל פי הספר אין שום ביטול מפורש של המצווה.
11
אפשר לומר שמה שהטריד את האמוראים הוא התוצאה ולא הדרך. האמוראים היו מוטרדים מכך שתקנת הלל תגרום לכך שלא ייוותר כל זכר לעיקרון ולרעיון המיוחד שהתורה דיברה עליו. באמצעים מתוחכמים ובטכנולוגיה מתקדמת אפשר להפוך את השבת ליום חול. ייתכן שיגיעו ימים שבהם ניתן יהיה להפעיל את המכשירים כולם בעזרת כוח המחשבה ללא מגע יד אדם וכך יהיה ניתן לפעול בשבת כביום חול. גם אם הטכניקה תעמוד בכללי ההלכה, התוצאה תהיה בעייתית ותהווה קושיה על מהותה של ההלכה. האם ההלכה היא מערכת של כללים פורמליים או שמא יש בה אמירה ערכית חינוכית ומעצבת.
12
תמיהתה של הגמרא בעיני היא הנקודה החשובה בדיון. מפני שעיקרה הוא להציב סימן שאלה אל מול ה"טכנאים" שסבורים שההלכה היא נוסחה מתמטית ושאפשר להשיג הלכה בכספומט הקרוב וגם לבחור מראש את התוצאה הרצויה. יש בהלכה גם פן פורמלי אבל יש בה גם פן חיוני ומעצב. סוד המעבר בין שני המוטיבים הללו בעולם התורה וההלכה הוא מלאכת מחשבת והוא הכלי היסודי ביותר בדרך לתיקון עולם במלכות שדי.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Koren Edition 2022
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
http://www.sefaria.org/texts
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f