קריאה במקור

קראתי בכל לב · שלח · פרק 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
במוט בשניים
2
הביקור של המרגלים בארץ מסתכם בתיאור שנמתח על פני חמישה פסוקים בלבד. על ההתרשמות של המרגלים מן הארץ נלמד מן הדרך שבה הם יתארו את הסיור הזה במבט לאחור. כדי להבין את המקור שעליו מתבססות ההערכה וההמלצה שאיתן באים המרגלים ארצה, יש לחזור אל פסוקי התיאור הישירים:
3
וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר צִן עַד רְחֹב לְבֹא חֲמָת:
וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם:
וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים:
לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם (במדבר י"ג, כא–כה).
4
נראה כי במוקד הסיור בארץ עומד הזיהוי של הענקים כתושביו, וכן גודלם העצום של הפירות שאותו ניתן רק לשער מתיאור נשיאת אשכול ענבים אחד בידי שני אנשים. בנוסף לענבים נזכרים גם הרימונים והתאנים, שככל הנראה היו אף הם בממדים לא סבירים. חז"ל עסקו בחישובים של משקל ונפח הענבים על פי מידת הכוח שנדרשה לסחיבתם והגיעו לכמויות מדומיינות של ענבים שנסחבו על ידי שני האנשים, וכל הכמות הזו — באשכול אחד בלבד.
5
תיאור הפירות העצומים הגדלים בארץ מתפרש במבט ראשון כחלק משבחה של הארץ. זוהי, מסתבר, ארץ דשנה המהווה מצע לגידולים חקלאיים שופעים, ובסיס יציב לפרנסה ומשענת כלכלית.
6
סיפורים דומים על פירותיה של ארץ ישראל מצויים גם בדברי חז"ל. במסכת כתובות מתואר שרמי בר יחזקאל ראה בבני ברק עיזים העומדות תחת התאנים והדבש הנוטף מן התאנים מתערבב בחלבן של העיזים וקרא על כך: "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".
7
בהמשך שם מובא סיפור נוסף:
8
אמר רבי יעקב בן דוסתאי... פעם אחת קידמתי בנשף והלכתי עד קרסולי בדבש של תאנים (כתובות קיא ע"ב).
9
בדומה מתוארת 'פגישתו' של רבי יהושע בן לוי עם אשכולות ענבים שהיו גדולים כל כך, עד שנדמו בעיניו כעגלים. התיאורים הללו אינם מסתכמים בשני הסיפורים הללו, הסוגיה בכתובות מלאה בתיאורים המתחרים ביניהם בהגזמת התיאור של מידת השפע, ביניהם יש תיאור של קלח כרוב ענק שעולים אליו בסולם, ועוד ועוד.
10
הפסיקתא לפרשתנו קושרת בין הדרשות המובאות בסוגיה בכתובות ובין תיאורי הפירות של המרגלים בפרשה שלנו, ובכך קוראת את תיאוריה של התורה כאגדה:
11
ואל תתמה על האשכול הזה...
תניא אמר רבי יוסי,
מעשה באחד בשיחין שהניח לו אביו ג' בדי חרדל ונפשח אחת מהן
וחבטוהו נמצאו ט' קבין חרדל ומענפיו סיככו בו סוכת יוצרים.
אמר רבי שמעון בן חלפתא, קלח של כרוב הניח לי אבא והיינו עולים בו בסולם (פסיקתא זוטרתא, שלח, פרשה קו, א).
12
לפי דברי הפסיקתא, תיאורי הגמרא המופרזים, זה של דבש התאנים המרווה את אדמת הארץ וגם של הגפנים הענקיות הצומחות בכרמים או הקלח הענק שצריך לעלות אליו בסולם, מזכירים את תיאורי המרגלים בתורה, בכך שאלה וגם אלה מתארים את תנובת הארץ תיאור שאינו מציאותי אלא פנטסטי וחורג מגדר הטבע. לפי המדרש גם מגמתם של הסיפורים דומה ועלינו לפענח את הקשר בין הדברים.
13
רמז לפתרון נוכל למצוא בדברי הגמרא במסכת סוטה, שם מתנהל דיון בסדרי נשיאתם של הפירות על ידי המרגלים:
14
הא כיצד?
שמונה נשאו אשכל, אחד נשא רימון ואחד נשא תאֵנה,
יהושע וכלב לא נשאו כלום,
אי בעית אימא: משום דחשיבי,
ואי בעית אימא: שלא היו באותה עצה (סוטה לד ע"א).
15
לכל הדעות, יהושע וכלב לא נשאו פירות. שמונה נשאו אשכול, אחד נשא רימון ואחד תאנה ובסך הכול נדרשו עשרה אנשים לפעולת הנשיאה. מדוע יהושע וכלב לא השתתפו בכך? שתי דעות בדבר. האחת מעידה על חשיבותם ומעמדם של יהושע וכלב שמנעו מהם להשתתף בעבודה פיזית הדורשת מאמץ. לדעה זו, הבאת הפירות הייתה מעשה נכון, של הצגת הארץ כמשובחת ומבטיחה. לדעה השנייה יש לומר שכלב ויהושע נמנעו מנשיאת הפירות ממניעים אידיאולוגיים: "שלא היו באותה עצה". מדעה זו ניתן ללמוד שהבאת פירות גדולים ועצומים עשויה לנבוע ממניעים מפוקפקים.
16
לפי הדעה השנייה, יש לומר שהמרגלים השתמשו בפירות כדי להצביע על כך שארץ ישראל רחוקה מהשגה אנושית, ממש כשם שתיאור הפירות הגדולים באגדה התלמודית מלמד כי שארץ ישראל איננה ארץ ככל הארצות, ממשית ומוחשית אלא גם רעיון וחלום (הרב ברנדס, אגדה למעשה, ב). גודל הפירות באגדה משמש באותו אופן שבו שימשו הפירות הגדולים במציאות. וכפי שמעיר הזוהר לפרשתנו. הנשיאה במוט נועדה למוטט את הרעיון ואת המחשבה על הארץ:
17
הדא הוא דכתיב וישאוהו במוט בשנים בפרודא,
מהו במוט? כמה דאת אמר (תהילים קכא) 'אל יתן למוט רגלך...'
אמרי... טב הוא ההוא עלמא... אבל מאן יכיל למזכי ביה [=טוב הוא העולם הזה, אבל מי יכול לזכות בו?] (זוהר במדבר).
18
לפי זה, המרגלים תיארו את הארץ כטובה אך בלתי מושגת. כדי לעודד עליה לארץ צריך לפוגג את ההילה הגלותית הדמיונית שנרקמה סביבה. ככל שהארץ תהיה מציאותית יותר כך היא תהפוך לאפשרות מעשית ולאופק מוחשי. מסופר על ר' נחמן מברסלב שאמר לתלמידיו: "כשהייתי בארץ ישראל שמעתי מפי אנשי שם שלפני בואם לארץ ישראל ראו כי הארץ באמת נמצאת בעולם הזה. אדמתה כאדמת כל שאר המדינות, מראיה אינו שונה ממראה כל הארצות ואף על פי כן שונה היא".
19
ריה"ל, שקדם לו, ידע לומר שהתקווה לעלות ארצה הפכה לצפצוף הזרזיר. איש אינו מתכוון למילים הללו ברצינות, ואף אחד אינו חש צורך לבחון את האופציה ברצינות. וכאן, משהפכה ארץ ישראל לבלתי מושגת, לחלום בן ארבעים שנה, נשכחה ונעזבה.
20
אולם לכאורה יש פער עצום בין שני העניינים. התיאור בתורה נראה כדיווח מציאותי וכתיאור עובדתי, ואילו בחז"ל ברור שמדובר בתיאור אגדי.
21
הקישור שעושה הפסיקתא בין תיאורי המרגלים ובין אגדות חז"ל פותר "בקלות" את התמיהה העולה מן התיאורים הבלתי אפשריים שבתורה, גם כאן וגם כאן יש כאן הפרזה מכוונת, ספרותית ורעיונית. אולם בפשט הפסוקים התיאורים מציאותיים: תיאור הפירות העצומים מופיע בחלק הדיווחי־עובדתי של הסיפור ולא בחלק שבו מביעים המרגלים את דעתם במפורש.
22
למדנו מכאן כי המציאות הארץ ישראלית עצמה יש בה משהו מקסים, גדול ומועצם — ועדיין ריאלי. שילוב זה הוא סוד כוחה. גם אם הוא מאיים על מי שבא לכבוש אותו, יש בו הבטחה מופלאה למי שראוי לו.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Koren Edition 2022
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
http://www.sefaria.org/texts
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f