קריאה במקור

קראתי בכל לב · בא · פרק 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
"ולכל בני ישראל היה אור": מכת החושך כתיאטרון של סמלים
2
המכות כולן כוונו להעברת מסרים באמצעים מוחשיים תוך שימוש בכל החושים. המסרים עשויים להיות מגוונים, וכל לומד יראה במכות מסר שונה. בפרק פרעה והחבית של דיוגנס (ראו לעיל) כתבתי על המכות כפרודיה על דרך ההנהגה של פרעה עצמו. הפעם אני מציעה כיוון מחשבה נוסף: המכות כסמל ליחסים שבין ישראל לעמים כשמטרתן לייצג באמצעות סמלים את מה שלא ניתן לתארו במילים, ולחולל חוויה משותפת באמצעות כמוסת מציאות. אפשר לדבר על השחין כמסמל את העקצוץ והמטרד או על הערוב כעל התנפלות חיות הטרף למשל, כשיקוף של מערכות יחסים שאנו מכירים לאורך ההיסטוריה. אך אתמקד במכת חושך בלבד, כדוגמה למשל שבמכות כולן.
3
המדרשים תיארו את מכת חושך כנס שבו כל איש מישראל מתהלך בתוך אלומת אור, גם כאשר הוא נכנס לבתי המצרים השרויים באפילה כבדה ומוחשית, הישראלי מהלך בבתיהם כשהוא מוצף אור. לפי התמונה המוצגת במדרש, הישראלי רואה הכול, והמצרי הוא עיוור. הישראלי רואה לא רק את עצמו אלא גם את המצרי, ואילו המצרי אינו מבחין בו כלל.
4
הדא הוא דכתיב: "ולכל בני ישראל היה אור בכל מושבותם" וגו',
'בארץ גושן' לא נאמר אלא 'במושבותם'
שכל מקום שהיה יהודי נכנס היה אור נכנס ומאיר לו מה שבחביות ובתיבות ובמטמוניות,
ועליהם נאמר (תהילים קי"ט) נר לרגלי דבריך, ואור לנתיבתי
(שמות רבה, יד).
5
בהתחשב בפסוק מתהילים המובא בחתימת הדרשה, ניתן להבין שהמשמעות שאותה מייצגת מכת חושך בעיני המדרש היא העיוורון שהלא ישראלי שרוי בו. מתוך כך שאין לו אמונה בא־לוהים, הוא למעשה חסום בפני היכולת לראות ולהבין כל מה שסביבו. אי־ההכרה בקב"ה — סיבת כל הסיבות — יוצרת תמונת היעדר גדולה. לעומת זאת, האדם המאמין מוצף באור גדול, תמונת המציאות שלו בהירה ומדויקת והוא מחזיק תמיד פנס בידו המכוון את דרכו ומאיר את צעדיו. שימוש כזה במושגי "אור" ו"חושך" כדימוי לטוב ורע מוכר ומצוי בשפע הן במקורותינו ("רשעים בחושך יידמו") והן במקורות מבחוץ ("בני אור ובני חושך").
6
המדרש מתייחס גם למשך החשיכה ולהתפתחות החושך. התיאור של המדרש הוא שבתחילה, בשלושת ימי האפילה הראשונים, החשיכה מאפשרת תנועה, מאוחר יותר, בשלושת הימים הנוספים, החשיכה מוטלת גם באיברים ובסופו של דבר ביום השביעי: "יום חושך של ים" (שם). השימוש בהתפתחות החושך באופן הזה, מצייר תמונה שבה המצרים הולכים ומעמיקים לתוך החושך ואילו אורו של עם ישראל מתגדל ומתבהר. החשיכה היא הרקע שבתוכו עם ישראל שרוי, כשנר לרגליו. הציור הזה דומה לציור העובר ברחם אמו, כשנר לרגליו. ששת ימי החשיכה הראשונים מקבילים לששת ימי הבריאה והיום השביעי לפי המדרש הוא יום חושך של ים. הייחוד של הים הוא שהגבול בינו לבין היבשה מתבררים "וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה". זוהי ההכנה האחרונה ללידת עם ישראל מתוך הרחם המצרית, היבדלות האור מתוך החושך.
7
לשם ההשוואה, האבן עזרא מתאר את בריאת העולם כתהליך של התעצמות האור והתגלות הבריאה כולה, כתהליך של הארה:
8
לפי דעתי שהיום הראשון היה אור ולא היה גדול.
וביום השני גדל עד היותו סבת הרקיע ונראתה היבשה.
וביום השלישי גדל עד שקבלה הארץ כח עליון להצמיח.
וביום הרביעי גדל עד שנראו המאורות והכוכבים.
וביום החמשי גדל עד שקבלו המים כח לשרוץ נפש חיה.
וביום הששי גדל עד שקבלה הארץ כח להוציא בהמה וחיה.
וביום השביעי היה שלם (אבן עזרא, בראשית א', יא).
9
מתוך המדרש מתברר שמכת חושך היא שלב אחרון של הבשלה לפני לידתו הסופית של עם ישראל. אחריו תבוא מכת בכורות, סמל להבכרה ולחבלי הלידה.
10
אבל אל מכת חושך אפשר להתייחס בדיוק מן הכיוון ההפוך, ולשוות למול עינינו תיאטרון, במה וקהל. בעת שההצגה מציגה על הבמה הקהל יושב אפוף באפילה, אינו רואה איש את אחיו, והשחקנים על הבמה מוארים. לעיתים אפילו הבמה מוחשכת ורק אלומות אור מלוות כל תנועה של השחקנים. במצב הזה, השחקן המואר אינו רואה את היושבים מולו בחושך, הצופים בו הם אנונימיים לחלוטין מבחינתו, אלומות האור שמלוות אותו הופכות אותו לחשוף ובולט וממקדות את הצופים בו. הם הופכים להיות קולקטיב, החווה את המשמעויות המוצגות לו באמצעות הטקסטים הנאמרים על הבמה. ליבו של הצופה מכוון אל המתרחש על הבמה. הוא עובר תהליך של דמיון מודרך שגורם לו להרהר במשמעות התכנים שהוא צופה בהם. הקהל עובר תהליך של הזדהות עם השחקנים, עם הדמויות שהם מגלמים ועם הנרטיב שהם מציעים. לפי ההבנה הזו, מכת חושך אמורה להעביר את תושבי מצרים הצופים תהליך של הכרה בזהות היהודית, תהליך של הארה והכרה בטעות, לקראת האפשרות לאשר את קריאתם לחירות, לחופש מחשבה ולזהות לאומית. בה בעת, נוצרת מערכת יחסים של פנים וחוץ, של שחקן וקהל. וכך נבנה תפקידו של עם ישראל, השחקן הראשי, כמחולל שינוי ומחשבה חדשה בעולם, כמבשר טוב וכמגדלור. כשיידלקו האורות בתום ההצגה, יוכל גם עם ישראל לראות גם את מי שעומד אל מולו.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Koren Edition 2022
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
http://www.sefaria.org/texts
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f