קריאה במקור

קראתי בכל לב · שופטים · פרק 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
צדק צדק תרדוף
2
עם ישראל מצווה על בנייתה של מערכת משפטית שיש בה שופטים ויש בה שוטרים כולם אמונים על שמירת ההלכה והתורה. הציווי על כינונה של מערכת משפטית מלווה גם במתן הוראות עקרוניות כיצד על השופטים לפעול ומהם הערכים שבשמם הם ממונים. והתורה מונה את הערכים הללו ומפנה כמה הוראות לדיינים. הם אסורים בלקיחת שוחד, הם מצווים שלא להכיר פנים במשפט ולא להטותו.
3
ועוד, הניסוח "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" (דברים ט"ז, כ) הוא ייחודי ונדיר, ראשית מפני שיש בו לשון פיוטית של חזרה והדגשה, לשון שאינה אופיינית בתוך פיסקה שעניינה הדרכה הלכתית מעשית לדיינים. לכאורה ניתן היה להסתפק בקביעה כמו "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט" (ויקרא י"ט, טו) כפי שמופיע בפרשת קדושים (בצדק תשפוט עמיתך).
4
אולי משום כך רבו ההסברים לפסוק זה. רובם מתייחסים לכפל המילה "צדק" בפסוק.
5
לדעת ריש לקיש יש שתי אפשרויות לעשות צדק. אחת בדרך של חקירה פורמלית של העדים ותהליך מורכב של הוכחות והאחרת מזורזת, שבה השופט מתרשם מדברי הצדדים ומכריע על פי דעתו את הדין. לדברי ריש לקיש, שני המושגים מתייחסים לדיון בדיני ממונות. בדיני ממונות יש אינטרס ציבורי שלא לנהל דיונים מורכבים וממושכים שיהוו חסמי שוק ויגרמו ל"נעילת דלת בפני לווים". לכן אומר ריש לקיש שהתורה מלמדת אותנו שיש להבחין בין "דין מרומה" לבין "דין שאינו מרומה" (סנהדרין לב ע"ב). בפני השופט נשאלת שאלה מקדימה: האם התובע רמאי או אדם ישר, לחלופין אם טענות התובע נשמעות כעלילה ורמאות או כנות. במקרי רמאות, אין ברירה אלא לברר את הדברים לאשורם באמצעות דיני הראיות המקובלים. ורק כשברור שהצדדים ישרים ושהטענות נכוחות, או אז מצווה על השופט להורות מהי הדרך הצודקת להכרעת המחלוקת והדין ביניהם על פי דבריהם ובלי חקירות מיותרות, בהליך מהיר ויעיל.
6
פירוש אחר לכפל המילה 'צדק' שבפסוק הוא כדברי רב אשי: "אחד לדין ואחד לפשרה". יש מצבים שבהם לא ניתן לעשות דין ואז יש לפנות לדרך הפשרה. הגמרא אף מביאה דוגמה למצב כזה בדוגמה המופיעה בברייתא. שתי ספינות עוברות בנהר במעבר צר. הן מגיעות זו מול זו. אם שתיהן עוברות, שתיהן טובעות. רק אם תעבורנה זו אחר זו הן תוכלנה לצלוח את הדרך. אך למי זכות הראשונים למעבר? מי אמורה לוותר על זכותה לעבור? אומנם, יש מצבים שבהם ברור למי זכות הקדימה. אונייה טעונה תידחה מפני שאינה טעונה. קרובה יותר תידחה מפני זו שאינה קרובה. אבל כשמעמדן שווה אין ברירה אלא לפשר ביניהן: אחת תעבור ראשונה ותפצה את זו שממתינה (שם).
7
בעקבות דרשות הר"ן, סובר השל"ה שמדובר על שני סוגי צדק: צדק נצחי וצדק נקודתי. יש מצבים שבהם בית הדין חייב לחרוג מן הצדק המקובל. בית דין מכים ועונשים שלא מן התורה. מותר במצבים שבהם יש צורך שעה גדול לייצר מעקפים להלכה הנוהגת. יש "כסאות למשפט" ויש "כסאות לבית דוד" — משפט ומלוכה (של"ה פרשת שופטים, תורה אור ו).
8
לפי שלושת הפירושים הללו, ההנחיה "צדק צדק תרדוף" היא הוראה לדיינים לסגל לעצמם גמישות ולהרחיב את ארגז הכלים שאיתו הם עובדים. עליהם להיות מקצועיים מספיק כדי שיוכלו לנווט בכל מקרה גם מבחינת השימוש בכלים הפרוצדורליים (דרישה להליך סבוך של הוכחות בדין מרומה וזניחתו במקרה של דין שאינו מרומה), וגם מבחינת הדין המהותי וכלי השפיטה העומדים לרשותם (פשרה או דין וכן: דין או תקנה). משלושתם מתברר שמושג הצדק הוא מושג דינמי ויחסי. הרעיון הסדומי להכניס לאותה מיטה אנשים קצרים וארוכים הוא רעיון של חוסר צדק אף אם יש בו שוויון. השוויון בפני החוק הוא טעות, ויש להעדיף את הצדק על פניו. מכאן שלא בכל מריבה יש לטפל באותו האופן. שני שכנים שמורטים זה לזה את הנוצות, דין לא יהיה פתרון עבורם. כאן יושג צדק בדרך של השכנת שלום בין השניים ובפשרה. אבל במצבים כדוגמת תביעה של אדם קטן הניצב אל מול גוף גדול ומונופוליסטי, פעמים רבות הצעת פשרה תהווה חוסר צדק משווע שנותנת גושפנקא לניצול של עמדת כוח.
9
אבל ישנו גם כיוון פרשני אחר לגמרי, ולפיו הפנייה בפסוק אינה לשופטים. האדם הפשוט הוא המצווה לרדוף אחר הצדק.
10
רדוף אחר בית דין שדינו יפה,
אחר בית דינו של רבן יוחנן בן זכיי ואחר בית דינו של רבי אליעזר
(ספרי דברים, שופטים פיסקא קמד; סנהדרין, שם).
11
מצווה על בעלי הדין ללכת לבית דין שנחשב למומחה. גם אם מדובר בטורח גדול השכנת הצדק תלויה במומחיות הדיינים ולפעמים מטיל הדבר חובה לא פשוטה גם על שני הצדדים המתדיינים. האבן עזרא סובר שהפסוק קובע כי על הצדדים לחתור לצדק, ובבואם לבית הדין עליהם להשיל מעליהם את האינטרסים האישיים שלהם, ולשמוח בצדק שייעשה באשר הוא, גם אם יפסידו. הרש"ר הירש מבאר שהשכנת הצדק המוטלת על הצדדים מתממשת בעצם המעשה של העמדת בתי דין ראויים וכי זו מצווה על הציבור לכונן בתי דין כאמירה חברתית ודתית של השלטת הצדק.
12
האלשיך מסביר שהתנהלות בצדק עשויה למנוע התקוטטות בבית הדין. הצדדים יכירו זה בזכויותיו של זה ויימנעו מלבוא לדין. אם כל אדם ישפוט את עצמו לאור אמות מידה של צדק הוא יבין בחלק מן הפעמים שנכון לסגת מן התביעה ולוותר עליה. הפשפוש העצמי והניסיון לבחון את הדברים מנקודת מבט של צדק ושל הליכי שיפוט מקובלים מועיל פעמים לא מועטות להשכין את הצדק ללא מעורבות של בית דין בפועל. בית הדין הופך להיות סמל של דרך מחשבה ופעולה שבעצם קיומו מביא להתנהלות צודקת של פשוטי העם.
13
בעיקרון שלפיו החובה להשכנת משטר צדק פונה לבעלי הדין ולא לשופטים עשו שימוש גם פרשנים אחרים על התורה. צדק אפשר לעשות גם בחיים היום־יומיים, גם בלא סכסוכים או תביעות. ומכאן שגם כשמפרשים שההוראה של "צדק צדק תרדוף" אינה מופנית לבית הדין, מתקיים רצף של אפשרויות בין אלו המפנים את ההוראה לאדם הפרטי במסגרת של סכסוך, בין המפנים אותה לאדם הפרטי בחייו ובהנהגתו ובין מי שמפנה אותה אל הציבור, אל העם בכללותו.
14
ההסתכלות הרחבה הזו הופכת את הצדק להדרכה כללית המתגלה בכל צורת פילוח שהיא. אותו הצדק שהוא כלי עבודה בבית דין, הוא הצדק המתבקש בענייני ניהול מדינה וגם בהתנהלות הפשוטה של האדם, במדינתו הפרטית של כל אחד ואחד.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Koren Edition 2022
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
http://www.sefaria.org/texts
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f