קריאה במקור

קראתי בכל לב · מקץ · פרק 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
בליעה
2
בליעת השיבולים או הפרות הבריאות על ידי השיבולים או הפרות הדקות והרעות היא פרט מרכזי בחלומותיו של פרעה. הפירוש של מעשה הבליעה לדברי יוסף הוא "וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת הָאָרֶץ" (מ"א, ל). נדמה כי שיבולים הבולעות שיבולים הן עיקר הרמז לכיוון זה של פתרון. פרות הבולעות פרות הוא עניין שהדמיון מאפשר, אך שיבולים אינן בולעות אפילו בדמיון. על כן, ברור כי מדובר במטאפורה. אם השיבולים הבריאות מסמלות שנות שובע והשיבולים הרזות הן סמל לבצורת ורעב, הרי שהיבלעות של אלו באלו מסמלת את עוצמת הרעב ומשמעותו ששריד לא ישאר מכל שנות השפע. שנים טובות המופיעות ברצף יוצרות אשליה של רווחה ושל שאננות וגוררות בזבוז וראוותנות. גם אם הן אינן מסתיימות בשנות ריקנות מוחלטת קשה להניח שיישארו מהן חסכונות מרובים. אך כאן, מתוארת בליעה של רזות את הבריאות והמשמעות היא שהסיבה לכך שלא יישאר שריד משנות השפע אינה תלויה בשנות השפע אלא דווקא באופיו של השפל. השכחה באה בזכות החרפה האיומה של כילוי כל חלקה טובה, אובדן התשתיות החקלאיות ומצוקת אובדן התנובה והצמיחה המתמדת והנצרכת לקיום. מתוך העוני המוחלט הזה תיזכרנה השנים הטובות כחלום רחוק ולא כמציאות. אדם לא יזכור את טעמה הדשן של הרווחה הכלכלית.
3
הכלי יקר מוסיף ומדייק מן הבליעה עד כמה איומות תהיינה שנות הרעב הצפויות, וכי אין מדובר במציאות סובייקטיבית, שביחס לשנות השובע שקדמו לה אפשר לכנות אותה "רעב". העובדה שהשובע נשכח ונמחה זכרו לחלוטין מעידה על שנים של מצוקה גדולה וחוסר כול, באופן אובייקטיבי ומוחלט. אין מדובר ברעב בהשוואה לשובע, אלא ברעב מוחלט, מדכא ואינסופי.
4
המהר"ל סבור שהבליעה אינה מורה על עוצמת הרעב ועל שכחת הזמן הטוב. אלא דווקא להפך. לדבריו, הבליעה היא הפתרון, הטמון כבר בחלום עצמו: על מנת לחמוק מן הגורל האכזר יהיה צריך להבליע את השנים הטובות בשנים הרעות. הפתרון הוא לחסוך בשיבולים ולאפסנן כדי לאפשר חיים בשבע השנים הבאות אחריהן. לדבריו של המהר"ל, פירוש זה הוא מוכרח תיאולוגית: הכיצד זה יכול יוסף להציע דרך פתרון שאיננה כלולה בחלום? הרי תהיה זו עזות גם כלפי שמיא, ושמא גם הפתרון לא יצלח אל מול הגזרה, וגם מסיבה פוליטית, מכוח מחויבותו כלפי פרעה לפירוש החלום (גור אריה, בראשית מ"א, ד).
5
שתי הגישות, הגישה האפלה והקשה המוצגת בפי הכלי יקר וזו של המהר"ל הקושרת תקווה, יש בהן מן המשותף: שתיהן מזהות את נקודת הפליאה שבחלום, את הנתון הבלתי מתבקש שבו. ובעוד שהכלי יקר רואה בנקודה זו את נקודת השפל העמוקה ביותר, המהר"ל רואה בו את נקודת התקווה והאור. המקום שבו אדם מגיב בהפתעה, הוא המקום שבו מתגלה הקב"ה מציץ מן החרכים. המצבים שמעל לטבע הטוב או הרע הקיצוניים הם תמיד רמז להופעת ה' בעולם.
6
פרשנות המדרש הלכה בכיוון שונה:
7
והנה מן היאור, בשעה שהשנים יפות הבריות נעשין אחין אלו לאלו, ותרעינה באחו, אהבה ואחוה בעולם...
א"ר אחא... והנה שבע שבלים דקות וגו', בשעה שהשנים רעות גופן של בריות מעלה חטטין (בראשית רבה, פט).
8
המדרש מעביר את הדיון למישור חדש, מטאפורי, שבמרכזו עומדת שאלת האווירה הציבורית הנולדת מתוך הרזון לעומת זו הנולדת מן השובע. שעה שיש שובע בעולם, כולם רועים באחו. אנשים מדושני עונג שמחים ועליזים ומצהילים פנים זה לזה. שנות הרעב מצמקות לא רק את הקיבה אלא גם את שמחת החיים והן מצננות את מערכות היחסים בין בני האדם, אנשים מצמיחים קוצים. אנשים רעבים בולעים זה את זה. האחר הופך שקוף לחלוטין ורק הבטן המקרקרת האישית הפרטית היא טבורו של העולם.
9
אבל המדרש מכוון לנקודה נוספת, חשובה יותר. במצב של חסר כלכלי, כשעוגת המשאבים קטנה, האחר נתפס כאיום. בזמן כזה מתחדדים ההבדלים בין בני האדם ורב המפלג על המאחד. ה'אחר' הופך לדמות דמונית, כזו שגם אם היא שיבולת דקה היא מסוגלת לבלוע אותך ומאיימת לעשות כן. הסטריאוטיפ של הזר העויין מתנפח לממדים חסרי פרופורציה המאיימים לכלות את טיפת החן האחרונה ואת צלם האנוש של מי שחש מאוים.
10
לפי המדרש, האדם ולא הקב"ה מחוללים את הבלתי צפוי והניסי במבטם, בהכרעותיהם ובחירותיהם.
11
בחנוכה, אנו חוגגים גם את ניצחון המעטים על הרבים. מן הניצחון הזה ניתן להפיק תובנה נוספת. עם ישראל, הדק בשיבולים, בסופו של דבר ינחל את שפע מצרים ואת שפע החזקים והשבעים ממנו לאורך הדורות. כי החסר והרעב יש בהם מה שאין במלא ובבריא, יש בהם החסר, ההיעדר והשבר, ואלו מכוננים מלאות מסוג אחר. מלאות של כמיהה, של שאיפה לטוב ושל רגישות ופתיחות.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Koren Edition 2022
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
http://www.sefaria.org/texts
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f