כי היא חכמתכם ובינתכם
קריאה במקור
קראתי בכל לב · ואתחנן · פרק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בפרשתנו קובעת התורה כי שמירת התורה והמצוות אינה רק מחויבות, או ערובה מפני כישלונות שונים, אלא גם מקור גאווה ואות לחכמה: "כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים", "וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" (דברים ד', ו). התורה הופכת את עם ישראל למותג המזוהה עם חכמה ותבונה.
הפסוק הזה כמובן זכה לפרשנויות לא מועטות. וכבר בגמרא (שבת עח ע"א) מוצעות לו כמה משמעויות.
אנו נתמקד בפרשנות אחת המייחסת את החכמה והבינה לידיעת הטבע ולהכרת צפונות העולם.
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן:
מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות?
שנאמר "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים",
איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות.
מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות?
שנאמר "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים",
איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות.
לפי דברי הגמרא הללו, נראה שההתפעלות מעם ישראל אינה קשורה ישירות לשמירת המצוות, ופאֵרם אינו בהנהגות המיוחדות שלהם. התורה שנמסרת לישראל בלבד גונזת סוד המועבר להם באופן בלעדי ובו טמונים עקרונות היסוד של קיום העולם. מתוך היכולת של עם ישראל לפענח את צפונות הקיום מתברר ומתגלה ייחודו כעם הנבחר. חכמת הטבע והמדעים היא ההוכחה של עם ישראל לקשר המיוחד הזה.
פירוש צרור המור לעומת זאת, טוען כי החכמה והבינה הללו מתבטאים לא בידע ובהכרת העולם והטבע אלא ביכולת להשפיע עליהם:
כשרואים האומות לישראל שמקיימין המצות,
ויוצאים מעוטפים בטלית ואומרים שלש עשרה מדות,
ומורידים הגשם בעתו ועוצרים המגפה.
אומרים כי בזה הם חכמים גדולים כולם בכלל (צרור המור, ואתחנן).
ויוצאים מעוטפים בטלית ואומרים שלש עשרה מדות,
ומורידים הגשם בעתו ועוצרים המגפה.
אומרים כי בזה הם חכמים גדולים כולם בכלל (צרור המור, ואתחנן).
הפרקטיקות הדתיות ממשמעות את הטבע ומאפשרות לכייל אותו בהתאם לצורך. התורה היא המנגנון שמפעיל את הטבע.
אומנם פירושו של בעל צרור המור אינו מתיישב עם דברי הגמרא שמציגה את הכרת תכונות העולם כשלעצמן כחכמת ישראל המיוחדת. ניתן לראות בפירושו של המהר"ל הצעה שמקרבת בין הגמרא ופירושו של בעל צרור המור:
"כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים".
כי מה שייך חכמה בדבר שאין לו טעם ולא ידע מהות הדבר, רק שידע שכך נמצא.
ודבר זה אין ראוי שיהיה נקרא חכמה, רק החכמה מי שיודע מהות הדבר בעצמו (באר הגולה ו, ז).
כי מה שייך חכמה בדבר שאין לו טעם ולא ידע מהות הדבר, רק שידע שכך נמצא.
ודבר זה אין ראוי שיהיה נקרא חכמה, רק החכמה מי שיודע מהות הדבר בעצמו (באר הגולה ו, ז).
לדבריו, העליונות של עם ישראל היא בזכות העובדה שהם אינם ממוקדים רק בניסוחן של נוסחאות ובתיאור תופעות טבע באמצעות חוקים. יש לישראל הבנה מעמיקה יותר של משמעות החוקים הללו. היכולת לראות את הנחיצות שלהם בתוך המכלול, וההבנה שהטבע הוא רק ביטוי של עיקרון רחב יותר המשפיע על כל מהלך החיים. בהערה זו מקרב המהר"ל בין סודות היקום לבין התורה עצמה וחוקיה. יש בין שני אלו קשר הדוק הידוע רק לבאים בסוד ה'.
ישנם חכמים נוספים שהצביעו על הקשר הזה. הרד"ק למשל, מצביע על קשר כזה בין שמירת השבת לבין חקר חידוש העולם ובריאתו, ובין מעשה המנורה לבין יכולת הדיוק והאסתטיקה הטמונה בחכמת העולם (רד"ק תהילים י"ט). כמובן שניתן להרחיב את הדוגמאות ולזהות קשרים סמויים נוספים בין תופעות מדעיות לבין מהויות. כך לדוגמה, מושג האינסוף, יש לו אחיזה במתמטיקה, אך גם בהבהרת תהליכים בעולם ואף בתיאולוגיה. ההבנה שמדובר באותו מושג בעל מופעים שונים מבהירה את ההשקפה המונחת ביסוד דברי חז"ל. לא רק תכנים, אלא גם תבניות ומושגים עשויים לעורר התפעלות מן החכמה הטמונה בתורה.
והנה, בהקדמת רד"ק לפירושו נסדק משהו בבניין הבטוח הזה, המתהדר בתורה כמקור חכמה. לדבריו, יש חשיבות ותפקיד ללימודי הפילוסופיה ושאר לימודי החול. על כל אדם מוטל להרחיב את אופקיו ולהכיר את אוצרות הידע הנמצאים גם בין הגויים.
אמר דוד המלך עליו השלום,
מי שהכין את לבבו להתעסק בחכמה תחלה יתעסק ביראת ה' ויעשה ממנה שרש ועיקר, וכל דרכיה יתנהג בחכמה שילמד על הדרך שאמרו רבותינו ז"ל כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת
וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת.
ויראת ה' היא התורה והמצוה ודברי הנביאים וקבלת החכמים בתורה שבעל פה,
והחכמה היא חכמת הפילוסופיא.
מי שהכין את לבבו להתעסק בחכמה תחלה יתעסק ביראת ה' ויעשה ממנה שרש ועיקר, וכל דרכיה יתנהג בחכמה שילמד על הדרך שאמרו רבותינו ז"ל כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת
וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת.
ויראת ה' היא התורה והמצוה ודברי הנביאים וקבלת החכמים בתורה שבעל פה,
והחכמה היא חכמת הפילוסופיא.
התורה והמצוות, לדברי הרד"ק, הם מתווי דרך אבל התבונה נקנית בזכות לימודי חכמות שאינם מצויים דווקא בתורה.
וישים בלבו להאמין כל הכתוב בה ובכל כתבי הקדש וכאשר יתבונן בהם ימצא בהם דרכי החכמה כמו שכתוב "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה"... ואחרי התבונן החכם המבין בדרכי התורה וישימה יסוד לחכמה וישתדל בלבו לקרב את הדברים הרחוקים אל הדעת וילמד חכמת הפילוסופיא, אחרי כן לא תשתבש דעתו בלמדו החכמה בתורה אשר למד תחלה.
יוצא מדברי הרד"ק שהתורה מסייעת ביישור דברי החוכמות החיצוניות, ועבור מי שהפנים את ערכי התורה ואת המצוות כל תיאוריה וכל תובנה הופכים להיות פירוש לדברי התורה. מתוך העיון המרחיב מקבלים דברי התורה משנה משמעות ואז גם החכמה החיצונית אינה מבטלת את דברי התורה החקוקים בלב אלא מוזנים מן התורה שהיא הסרגל המיישר את דברי החכמה. ובזה סודו של עם ישראל.
על כך מעיר בעל התולדות יצחק לפרשתנו:
ולפי שרושם יותר חזק ירשם בנפש המושג מן החוש מהמושג מההיקש...
ולזה אמר רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, וכיון שראית בעיניך מעמד הר סיני אינך צריך לטענות האלה ולא לטענות אחרות.
ולזה אמר רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, וכיון שראית בעיניך מעמד הר סיני אינך צריך לטענות האלה ולא לטענות אחרות.
היציאה לשיטוט במרחבי הדעת הכלליים יש בה סיכון של ריחוק ושכחה ואף של הפניית עורף לתורה שנראית לעיתים פרימיטיבית ודלה. אולם הפרשנים הללו לא סברו שיש בכך סיבה מספקת לאטימת המוח והלב לשאיפה לדעת או לתאווה לה. התיקון לסכנות הדרך הוא זיכרון מעמד הר סיני. כל השכלתנות שבעולם אין בה הכוח לשרש את הפעולה והרושם שבלב עם ישראל. הידיעה הברורה וההכרה באדון הכול בסופו של דבר היא היתד לחכמה ולבינה. שכלית, תיתכן טלטלה מתוך בלבולים וספקות שעולים לנוכח ההיפתחות למחשבות והשקפות חיצוניות. ההיזון שבין תורה וחכמה עשוי להיות מופר והעיניים עשויות להיות סומות לעליונותה של התורה. חוסן האמונה הוא לבדו המפתח לשערי בינה ישרים.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Koren Edition 2022
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.sefaria.org/texts
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f