קריאה במקור

קראתי בכל לב · בלק · פרק 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כלחוך השור
2
משל הוא דרך ספרותית ייחודית ויכול לתפקד בכמה אופנים. הוא יכול להיות מטאפורה, דימוי, סמל או מיתוס. פרשתנו כולה מלאה בדימויים, משלים ומטאפורות. מואב החושש מבני ישראל שבאו לחנות בערבות מואב יוזם פנייה אל זקני מואב, מסביר להם את החשש מנוכחותם הסמוכה של בני ישראל — "עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה" (כ"ב, ד) — ומזמין את המדיינים לחבור אליו ולהתמודד עם האיום הרובץ לפתחם.
3
ההנחה היא שבני ישראל אינם מאיימים על הטריטוריה של מואב, ואינם חפצים לכבשה, אלא האיום נסוב על דברים אחרים. תמונת השור המלחך היא משל, ולמעשה, תמונה מטאפורית שלמה שבה מתואר גורם א' על פי תכונות השייכות לגורם ב'. איך נכון להבינה? מה בדיוק יעשו בני ישראל לסביבותיהם?
4
דימוי ומטאפורה
5
על דרך הפשט נדמה שבלק מבקש להזהיר מאיום ישראלי על מקורות המחיה (המצומצמים) של מדיין המדברית. בדרך זו הלך פירוש דעת זקנים מבעלי התוספות, הם ראו בשור דימוי:
6
לא היו יראים אלא שלא יהו שוללים ובוזזים את כל סביבותיהם
ולהכי נקט לשון לחיכה (דעת זקנים מבעלי התוספות, פסוק ד).
7
לפי פירוש זה, שמקורו במדרש אגדה בובר, הדימוי של לחיכת השור מדויק ביותר. כיוון שעם ישראל אינו מאיים על המואבים ולא יוצא נגדם למלחמה. אבל הוא מתכוון לנצל את השכנות איתם כך שיהיה ניזון מכל מה שיותירו הם בטעות בקרבתו. בדומה לתחושה שמסתובבים עכברים בבית (דימוי שלימים שימש את התעמולה הנאצית). הם לא מהווים איום על החיים ואפילו לא על הרכוש. אבל התחושה היא שאין לדעת היכן הוא יכרסם בפעם הבאה. ויכולת ההתגוננות מפניו היא בעיקר בבעתה ובקפיצה על הכיסא. זו התחושה שחשים המואבים אל מול בני ישראל שאינם מאיימים עליהם, אבל יוצרים תחושת אי בטחון וחוסר נוחות ואיום מתמיד על הסביבה החקלאית שלהם.
8
המדרש, בדרכו, מרחיב את הדימוי לכלל מטאפורה ומוסיף על האיום הזה כהנה וכהנה:
9
מה שור כחו בפיו אף אלו כחן בפיהן, מה שור כל מה שמלחך אין בו סימן ברכה אף אלו כל אומה שנוגעים אין בהם סימן ברכה, מה שור מנגח בקרניו אף אלו מנגחין בתפלתן (במדבר רבה, כ).
10
המדרש משתמש בשור במובנו הרחב ומתאר מספר תכונות שלו: כוחו בפיו, ליחוך מכלה, וניגוח קרנים. כל אלו מקבילים לתכונות הקיימות בעם ישראל. היתרון של השימוש בשור הוא שניתן באמצעות המוחש הזה לטפל בהיבטים רוחניים הקיימים בעם ישראל. השור הרוחני הזה פועל בכוח, עליונותו אינה מאפשרת התגוננות, והוא מאיים על כל סביבותיו גם אם אינו תוקף אותם ישירות אלא פשוט ניזון מפרי עמלם. הוא מותיר אחריו אדמה חרוכה.
11
הסמל והמיתוס: "שור"
12
בספר הזוהר מסמל השור האוכל, את הגאולה. סמלי גאולה מבוססים פעמים רבות על אכילה. "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם". וכך גם מסביר בעל הטורים: "שמדבר בעניין הגאולה". בנוסף, יוסף נמשל לשור, ויוסף הוא אחד מסמלי הגאולה. ההתייחסות כאן אינה לתכונה מסוימת או לשור כמטאפורה, אלא לסמל המוסכם של אכילה ושל כיליון ובמקביל גם לדימוי של השור כיוסף. וכך שולח אותנו מואב לאזור זמן אחר לגמרי. ולמחשבה על התגברות עם ישראל בעולם והשפעת הגאולה על העמים סביב.
13
בפירושו של ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב, תלמיד החוזה מלובלין (אגרא דכלא, בלק) ניתן למצוא כיוון מעניין. הוא מנתח את התמונה שמתאר מואב ומבאר שהשור אינו מתכוון לפגוע באיש. הוא אינו מודע לנזק הסביבתי שהוא גורם, הוא פשוט אוכל ומלחך עשב. הוא גם אוכל על מנת לשבוע ואינו משחית לחינם (אגרא דכלא, בלק). זהו הסיפור המכונן של עם ישראל. עם ישראל בעצם קיומו בעולם, בעצם חיותו משפיע על העולם ואינו מותיר אפשרות אחרת. הוא מחלחל בעולם רעיונות של אמונה בא־ל אחד, מחדד את משמעות הקדושה, ואת המוסר הא־לוהי. עצם קיומו הוא קיום מכלה, הוא מסלק את הטומאה ואת הרוע. כך עם ישראל מהווה איום קיומי על כל סביבתו גם מבלי שהוא פועל באופן אקטיבי אלא בעצם נוכחותו.
14
ייחוס ארבעה סוגי סגנונות ספרותיים לאותם פסוקים שופך אור גם על המקורות השונים להתעצמות שנאת ישראל לאורך הדורות, למלחמת השוורים העקובה מדם. מתיאור בדרך משל ועד ליצירת מיתוס מאיים. דרך מטאפורת השור הנוגח בתפילתו שכוחו בפיו, בניגוד לשאר העמים שחיים בכוח הזרוע. כל אלה מתארים היטב את שנאת השונה, את האיום הכלכלי והחברתי שהוא יוצר, והמחשבה שלפיה הוא תמיד ייחשב לעלוקה ולפרזיט, חי על חשבון אחרים. המיתוס והסמל מציגים את האיום הפחות מוחש. השאיפה לגאולת ישראל שתכרית את הרוע התרבותי של הסביבה הגויית ואת את השנאה על הרקע הדתי והתרבותי.
15
אל מול השנאה הלובשת ופושטת צורה אנו עומדים לפני ריבונו של העולם ומבקשים בכל דור ודור להפוך את הקללה לברכה.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Koren Edition 2022
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
http://www.sefaria.org/texts
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f